להתכונן לחופש הגדול

אני יודעת שהחופש הגדול מתקרב לפי צביטת הבהלה הקטנה שתופסת אותי לאחרונה בכל פעם שאני נזכרת בו. השאננות השקטה של 'זה-עוד-רחוק' פינתה את מקומה לרחש נפילת גרגריו האחרונים של שעון-החולין של השגרה.
יש משהו קשה בחופש הגדול, ה'אין-סוף-זמן' מאיים להטביע משפחה שלמה שמלעלעת אלי 'אמא מה אני אעשה עכשיו?!', ושולחת ידיים קטנות ונואשות, שאמשה אותה מים השעמום.

אחת הדרכים שלי להתמודד עם אתגרים היא להתכונן מראש. אני מקדישה מחשבה לאיך כמה ולמה עוד לפני שהגל הגדול מגיע וסוחף אתו את שיקול הדעת שלי. כך גם לקראת החופש הגדול. בפעמים שאני מספיקה לחשוב ולתכנן לפני, החופש עובר עלי קצת יותר קל. קצת פחות מטביע. 

אז איך מתכננים חופש?
מתישהו הבנתי שכדאי ליצור תבנית שבועית קבועה שחוזרת על עצמה לאורך החופש. בכל שבוע אני מכניסה שתי יציאות, אחת קצרה והשנייה ארוכה יותר, ושאר הימים אני מארגנת פעילות בבית. משהו כזה – ראשון בריכה, שני יציאה, שלישי יצירה, רביעי פיקניק, חמישי פעילות בישול.
לקראת החופש אני יוצרת עם הילדים רשימות של – 'מקומות שאנחנו רוצים לנסוע אליהם', 'מקומות לפיקניק', 'דברים שנרצה לבשל' וכן הלאה וכו'... ועם  הרשימות ביד אנחנו פונים לשבץ פעילויות בהתאם לתבנית השבועית בלוח החופש שלנו.
בערך ככה נניח יראה השבוע הראשון של החופש – ראשון בריכה בחצר, שני נוסעים לבצור ענבים ולהכין יין אצל סבא, שלישי יצירה בעיסת נייר, רביעי פיקניק בפארק גוננים, חמישי מכינים פלאפל.
וכך ממשיכים למלא את הלוח עד תומו, ותולים במקום מרכזי בבית (על דלת ארון המזווה במטבח, אם אתן דווקא מתעקשות לדעת).
אז נכון שקשה להתחייב באמת חודש מראש מה נעשה בכל יום, ונכון שבפועל הדברים יוצאים אחרת מהתכניות, אבל זה נותן לילדים (וגם לי) משהו לשאת אליו את העיניים, עוגן להיאחז בו, את הביטחון שהם יודעים שיש למה לצפות ואת ההזדמנות להתכונן למה שעומד להתרחש.
קשה לספור את כמות הפעמים שהילדים נגשו אל הלוח במהלך החופש הקודם, הסתכלו מה עשינו ומה בסוף לא יצא לפועל, בדקו מה עומד לקרות והביעו מחשבות לגביו.

אבל זה לא נגמר בזה, כי בינינו כמה זמן כבר לוקח להכין פלאפל? (נגיד שלוש שעות כולל הכנת פיתות צ'יפס סלט ואכילה), ומה עם שאר היום, איך מעבירים יום קיץ שלם וחם בבית?
אז קודם כל אני לוקחת נשימה עמוקה ומזכירה לעצמי, שאני לא חייבת להעסיק אותם כל דקה ודקה במהלך היום. אני יכולה לצפות מהם למצוא מה לעשות בעצמם, וגם להשתעמם זה בסדר גמור, ואולי אפילו בריא.
אבל אני מאמינה שהעיקרון המרגיע של התכנון עובד גם כאן בצורה מעולה, ולכן אני אוהבת לתכנן איתם בכל בוקר איך עומד להראות היום כולו – וכך אנחנו נפגשים כל בוקר כדי לכתוב לו"ז יומי.
באופן הזה אפשר להשחיל פנימה לתוך סדר היום, גם את הציפיות שלי מהם (עזרה לאמא, משחק עצמי) כך שיתקבלו ברוח טובה. כשהלו"ז תלוי מול העיניים יש הרבה פחות צורך במשא ומתן, שכנועים ולחצים. הכל ידוע ומוסכם מראש.
מודה על האמת – לא בכל בוקר היה לי כוח לריטואל הזה. בכל זאת הקיץ שוחק... אבל בכל פעם שעשינו זאת, היום עבר בצורה הרמונית יותר.

אשמח לקרוא בתגובות את הטיפים שלכן לחופש נעים ומוצלח,
וגם חידה: ממה עשוי בסיס הסירה בתמונות?

קיץ מבורך של מילוי מצברים.
שרה.

*ושוב ממליצה בחום להשאיר כאן (ימין למעלה או בתחתית הדף) את המייל שלכן, כך תוכלו לדעת בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש – (לא שולחת פרסומות, ולא מעבירה הלאה)*