הדרכה ליצירה עם הילדים בחנוכה - סופגניות לבד

אז זהו. נגמר החופש.
כלומר, נגמרה השגרה ושוב בא חופש. טוב שהספקתי קצת להתאושש ולהסדיר נשימה.

 שאלתי את הגדולים אם הם רוצים שארשום אותם לקייטנת חנוכה בבית הספר, או שהם מעדיפים להיות בבית בחופש. הם התלבטו. באמת ובתמים התלבטו (כמה טוב לגלות שהם אוהבים את בית הספר שלהם עד כדי כך שהאפשרות להישאר בו בימי החופש נשמעת כמו הצעה מפתה). לאחר מחשבות ודיונים הגדולה פסקה – 'בבית נוכל להכין יצירות', וההחלטה התקבלה.  

יצירות אמרנו? שיהיו יצירות-

הדרכה ליצירה משותפת עם הילדים - סופגניות לבד

*שימו לב - תהליך היצירה דורש עזרה של מבוגר כי הוא כולל שימוש בדבק חם*

לאיזה גיל היצירה מתאימה?
החל מגיל ארבע ילד יכול להחזיק מחט ולתפור עם עזרה של מבוגר. גם אם התפירה לא תהיה מושלמת הוא יכול ליהנות מאוד מתהליך היצירה. (גברבר אחד בן כמעט חמש נהנה עד מאוד מהתפירה של הסופגנייה בזמן ששטפתי כלים, כשסיימתי גיליתי שהתפר שהוא עשה בלתי מועיל לחלוטין לצורך העניין. פרמתי ותפרתי הכל מחדש, ובכל זאת הוא היה גאה מאוד בסופגנייה שהוא הכין).

מה צריך?
- עיגול לבד חום בהיר בקוטר 22 ס"מ (השתמשו בכלי עגול בקוטר מתאים כדי לסרטט את העיגול).
- ריבוע לבד אדום בגודל של 7*7 ס"מ.
- חוט רקמה חום ומחט רקמה.
- צבע אקריליק לבן.
- אקרילן או צמר גפן.
- אקדח דבק חם. 

תהליך היצירה:

תופרים בחוט רקמה בתך פשוט את השוליים סביב לעיגול הלבד החום.

מותחים את קצוות החוטים עד לכיווץ עיגול הבד וקושרים את החוטים.

דוחסים פנימה מילוי אקרילן עד ליצירת כדור תפוח. כדאי לדחוס ולדחוף היטב את המילוי לדפנות עד לקבלת נפח יפה.

משחילים את ריבוע הלבד האדום מתחת לפתח הכדור, כך שיסגור את החור מצדו התחתון.

מושכים מעט את הלבד האדום כלפי חוץ, ליצירת נפח הריבה.

בעזרת מבוגר - מחדירים מעט דבק חם מצדו התחתון של פתח הסופגנייה, ומהדקים אל הלבד האדום. בכל פעם מוציאים כמות דבק קטנה ומחכים שתתקרר. תוך כדי ההדבקה כדאי למשוך מידי פעם את הלבד האדום מעט החוצה כדי לשמור על הנפח. ממשיכים עד שכל היקף הפתח חסום ומודבק (אם נשארות בסוף שאריות דבק חם בולטות החוצה אפשר לגזור אותן עם מספריים).

מורחים כמות קטנה של צבע לבן על האצבע, ובטפיחות עדינות צובעים את חלקה העליון של הסופגנייה עד לקבלת מראה של אבקת סוכר. חשוב לעשות זאת עם מעט צבע בכל פעם עד לקבלת הכיסוי הרצוי.

אורזים ארבע סופגניות במארז צלופן ושולחים עם האח הקטן לגן.

אשמח לשמוע אם ההסבר ברור, ולענות על שאלות אם יש.

הכנתן סופגניות? בבקשה בבקשה שתפו!

חנוכה שמח!

*עדיין לא עשיתן מנוי לבלוג? זה הזמן! (אם אתן מסתבכות כתבו לי את המייל וארשום אתכן)*

הדרכה בתמונות - כרטיסי 'שנה-טובה' עם תפוח תלת ממדי

יש רגעים כאלה בחופש הגדול שהאור ניגר עלינו. זולג וזורם ממני אל הילדים ומהילדים אלי ועוטף אותנו בחיבוק. יש רגעים בחופש הגדול שהאושר הופך להיות ממשי כל כך, שאפשר למשש ולהרגיש איך הוא ממלא מפנים מהקודקוד עד קצות האצבעות.  
אבל יש רגעים אחרים שאני והסבלנות שלי מתנודדים על שפת תהום, ונדמה שעוד רגע נתרסק. או רגעים כאלה שאני מרגישה כמו הלך אבוד ובודד במדבר, השוכב באפיסת כוחות על גבו וממלמל בשפתיים סדוקות – 'מים, מים'.

בין כך ובין כך כשמגיע הערב אני כמו כביסה סחוטה במכונה, או כמו סמרטוט רצפה אחרי שטיפה, שומטת את עצמי על הכורסה אפוסת כוחות.

באיזה רגע של שקט שהגיע חשבתי פתאום (בטח זה היה במקלחת, כל המחשבות באות במקלחת) על הדרך הזו שבה אנחנו מסיימים שנה (והשנה שהחופש הגדול נמשך אל תוך אלול, זה אפילו עוד יותר מורגש) - בחופש גדול שהוא כמו סיר לחץ שמביא אותנו עד לרתיחה, מבעבע אותנו מבפנים. חשבתי שזו מין דרך לנקז הכל החוצה, את כל הקשיים וההתמודדויות שהצטברו במשך השנה. זו גם הדרך להביא לידי ביטוי את כל הדברים שבהם הילדים ואנחנו התבגרנו, ואת ההצלחות והחוזקות שלנו ושל הילדים. כאילו החופש הוא מבחן גמר משפחתי שמגלה לנו בצורה הכי נוכחת שיש כמה התקדמנו וכמה עוד נשאר לנו להתקדם.   

עם כמה שרציתי להכין לפוסט הזה הדרכה של 'גדולים', ליצירת כרטיסי שנה-טובה עם מקום לתמונות (כמו שיצרתי בשנה שעברה). בחופש הגדול אצלנו, מה שלא של ילדים לא עובר את סף הדלת. אז הכנתי הסבר קצר ליצירת תפוח תלת ממדי שאפשר להכין עם הילדים ולשלב בכרטיסי שנה-טובה.  

מה צריך?

-דפי קארדסטוק מדוגמים בגווני אדום/ורוד וירוק.
-פאנצ' עיגול (1.5 אינצ'), או מחוגה.
- מספריים.
- דבק.
- חוט פשתן.
- פאנצ' עלה (אופציונאלי). 

מפנצ'צ'ים שישה עיגולים מקארדסטוק בגווני ורוד או אדום. אפשר גם לסמן שישה עיגולים במחוגה ולגזור במספריים.

מקפלים כל עיגול לחצי, כשהצד היפה כלפי פנים.

מדביקים את העיגולים המקופלים זה לזה מצידם החיצוני (שימו לב לא לשים דבק בחלק הפנימי של העיגולים)

הקפידו ליישר ולהדביק את העיגולים המקופלים זה על גבי זה באופן מדויק ככל האפשר עד שתיווצר ערימה מסודרת.

אם הבנתם ועקבתם אחרי ההוראות עד כאן, תוכלו לפתוח ולפרוש את העיגולים המודבקים כמו בתמונה

גיזרו ועגלו קצת את הקצוות, כשדבוקת העיגולים סגורה, כדי לשוות לעיגולים מראה של תפוח.

הדביקו את ה'תפוח' לתגית או כרטיס על ידי מריחת דבק והצמדת הכנפיים החיצוניות של העיגול העליון והתחתון שנותרו חופשיות (אלה שלא הודבקו לאף חצי עיגול אחר).

הדביקו פיסת חוט פשתן ליצירת גבעול, והוסיפו עלה מפאנצ' או בגזירה חופשית.

שלבו את התפוח בכרטיס שנה-טובה לסבתא וסבא (או מי שזה לא יהיה).

אומנם זה אחד מהאיחולים הטראגיים ביותר שאני מכירה, ובכל זאת לרגל סוף השנה הזאת אני רוצה לאחל לעצמי (וגם לכן אם אתן בעניין):
 'תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה'.

נשתמע בטוב
(מן הסתם כבר בשנה הבאה)
שרה.

קערת ליל סדר מקופסאות טונה - הדרכה בתמונות

נכון. ההדרכה הזו משנה עברה, וכבר פרסמתי בשנה שעברה את התמונות של הקערה המוכנה, וקישור להדרכה, אבל עוד לא העליתי את ההדרכה עצמה לבלוג, וממש בא לי להביא אותה הביתה, אז הנה היא כאן:

אבל רגע אחד לפני, אסביר למי שתהתה עד כמה הקערה הזאת פרקטית, ואם אפשר בכלל להשתמש בה: הנחתי על הקערה קעריות חד"פ קטנות שקופות, ובתוכן שמתי את הסימנים, כך שהקערה עצמה לא התלכלכה ונשמרה יפה ונקייה לשימוש נוסף.
אבל אם יתמזל מזלי ומישהו ישפוך השנה את כוס היין הרביעית שלו על הקערה...
בקיצור, הייתי מגדירה אותה כקערה לשימוש חד-רב פעמי.

ועוד הערה אחת – בהדרכה עשיתי שימוש בחומרים של מיקס מדיה שאין לכל אחת בבית, אבל אין צורך להיבהל - למי שאין – יש עוד מיליון דרכים אחרות לאלתר על הרעיון הזה, למשל לצבוע הכל בצבע ספריי ולקשט בניירות ובקישוטים אחרים שיש לכן בבית. סומכת על היצירתיות שלכן!    

ועכשיו נתחיל:

בשלב הראשון הורדתי את השוליים החדים של שש קופסאות טונה, בעזרת פותחן המיועד לכך.

לאחר מכן, בעזרת צלחת גדולה, שרטטתי על קרטון (צ'פבורד) עיגול בקוטר של כמעט 11 אינץ'. את העיגול המשורטט גזרתי בעזרת מספרים חזקות.
על עיגול הקרטון הדבקתי, בעזרת דבק חם, את קופסאות הטונה, לפי הסדר בו אנחנו נוהגים לסדר את קערת ליל-הסדר אצלנו בבית (יש דרכים שונות לסדר את הקערה, לפי הנוסחים השונים).

כיסיתי את הקרטון ואת קופסאות הטונה (להלן: הקערה) בשכבה של ג'סו לבן.
לאחר ייבוש מרחתי עוד שכבות ג'סו עד לכיסוי מושלם של הקערה (ארבע שכבות בסה"כ).

הדבקתי סרטי תחרה ואפליקציות תחרה, על שולי הקרטון, ועל קופסאות הטונה בהיקף החיצוני שלהן. בנוסף, הדבקתי פרחים שהכנתי ממגבונים יבשים שנשארו לי על שולחן העבודה. 

צבעתי את הקערה עם מיסטים בגוונים המתאימים לשולחן ליל הסדר שלנו.

חתכתי מדפים מדוגמים, שישה עיגולי נייר בקוטר – 3.25 אינץ', והדבקתי אותם עם ג'ל מדיום לתחתית קופסאות הטונה.

לקחתי כמה פרפרים שהכנתי בעבר (בתבניות סיליקון (מולדים) עם חמר-קל), וצבעתי אותם בדיו-דיסטרס.

ציפיתי באבקת הבלטה מוזהבת (אמבוסינג), עיטור צ'יפבורד קנוי, ואותיות שחתכתי (במכשיר חיתוך, אבל אפשר בהחלט להדפיס אותיות במדפסת ולהשתמש בהן כשבלונה).
כדי לקבל כיסוי יפה לאותיות חזרתי על הפעולה כמה פעמים.

מיקמתי והדבקתי את האלמנטים על הקערה (פרחים, פרפרים ומסגרות מחמר-קל, פיסות של תחבושת גאזה ופיסות של עיטור הצ'יפבורד).

השפרצתי על הקערה גסו' מדולל במים, בעזרת מכחול דק.

לבסוף, הדבקתי בהתרגשות רבה את הכיתוב 'פסח' במרכז הקערה.

סוף.

להכין תחפושות לילדים ולהישאר בחיים... שרדתי כדי לספר.

לפני פורים פרסמתי בפרופיל האישי שלי בפייסבוק פוסט על הכנת התחפושות אצלנו בבית. בגלל שהכל הלך כל כך טוב, ובגלל שבאמת זכיתי לפורים נינוח ומאושר, אני מעלה לכאן את הפוסט, בתקווה שישמש לי כתזכורת מאפסת גם בשנה הבאה:

כידוע, יש לי ב"ה ארבעה ילדים, והשנה כולם מתחפשים!
מכיוון שהשנה עדיין לא הוכרזה שביתה לקראת פורים בענף משק הבית, אני עדיין שוטפת כלים, מכבסת, מבשלת, מסיעה, מלטפת, מספרת, מטפלת, בקיצור – הבנתן.
לאור כל זאת החלטתי שאת היצירתיות שלי אני משקיעה במחשבה איך להשקיע הכי פחות זמן ומאמץ בהכנת התחפושות (מובן מאליו שבלי להוציא כסף, כי בתחום הזה באמת אין לי עודפים...).
אז דבר ראשון עבודה מנטלית: א. זו רק תחפושת. ב. הם רק ילדים. כלומר, מספיקה סוכריה על מקל בשביל להפוך אותם למאושרים. ג. פרופורציות.

ועכשיו לפרטים:

1. אליעזר שמחה בן שנתיים, מתחפש ל'סבא אליעזר'.
מה צריך? מכנסי ג'ינס, חולצה משובצת, כובע קש מרוט מארגז התחפושות וגזר צעצוע שתפרתי לפני שנתיים לשים בכיס.
זמן עבודה? אפס.
מראה כללי? מתיקות זולגת.   

2. אברהם-מנדל בן ארבע, מתחפש לקאובוי.
מה צריך? מכנסי ג'ינס, חולצה משובצת, חגורה, מגבעת ישנה מארגז התחפושות, נרתיק לאקדח (מנרתיק פלאפון ישן), אקדח עץ שהכנו ביחד מזנב של מקל מטאטא שמצאנו בחצר (ראו תמונה).
זמן עבודה? 5 דקות ניסור העץ (שמעון יקירי ניסר לי בחוג נגרות), 10 דקות שיוף, 2 דקות הדבקה, רבע שעה מענגת לאברמנדל של צביעת האקדח לבד!
מראה כללי? קאובוי קשוח לפי כל כללי הטקס.

3. שמעון חיים בן שש, מתחפש לצוללן.
מה צריך? (משפחה של צוללים, בלי זה אי אפשר להתחיל...) בגדים שחורים פשוטים, חליפת צלילה ישנה, מסיכת צלילה ישנה, צינור עם ווסת (החלק שמכניסים לפה כדי לנשום), סנפירים ישנים מסבא, בקבוק קוקה קולה צבוע באפור שישמש כמיכל אוויר על הגב.
זמן עבודה? 10 דקות צביעה (כמובן ששמעון צבע בעצמו), חצי שעה של חיבור החלקים יחד (עוד לא עשיתי את זה, אבל כנראה אצטרך לתפור שם כמה תפרים = בסוף שמעון התעקש לתפור בעצמו!).
מראה כללי? צוללן ראליסטי לחלוטין, וילד גאה ומאושר.

4. ציפורה בת שמונה, מתחפשת ל&$#%% (זה סוד!).
מה צריך? כותונת לילה ישנה בצבע וורוד כהה שעליה מצוירים גרעינים שחורים, בתוספת צווארון ירוק, וסיכה עם עלים מלבד.
זמן עבודה? ציפורה מכינה בעצמה אז מכ'פת לי J (בסוף גם אני עבדתי קצת, אבל באמת בכיף שלי ובקטנה. ש.ר)
מראה כללי? מהממת, מה השאלה.

אני חושבת שבסופו של דבר הילדים גם מרוויחים שיעור חשוב לחיים -  על שמחה במה שיש, על כמה עושר נמצא מסביבם בדברים היומיומיים, ועל זה שהם לגמרי מסוגלים להכין וליצור בעצמם!

משלוח מנות - מגדל מקופסאות טונה - הדרכה בתמונות

לפעמים נדמה לי שהחיים שלי הם כמו משימה ארוכה במיוחד במסטר שף. 
למשל, נניח שרגע לפני שהנשמה שלי ירדה לעולם, נעמד מולי הבורא (בתפקיד חיים כהן) ואמר: 'לפנייך מאה ועשרים שנים בהם תוכלי להכין כמה משלוחי מנות שתרצי. עומד לרשותך עולם מלא בחומרי גלם נהדרים ואיכותיים.
אולם, שימי לב, המשימה שלך היא להכין כמה שיותר סוגים שונים של משלוחי מנות מקופסאות שימורים! משלוחי מנות שחומר הגלם העיקרי בהם הוא קופסת שימורים!
מוכנההה? (כן!)
קדימה- צאי לדרך!
בהצלחה---

אם בא לכן לראות את משלוחי המנות הקודמים שהכנתי מקופסאות שימורים אתן מוזמנות להציץ כאן וכאן,
והפעם הכנתי הדרכה קלה למשלוח מנות מרשים במיוחד – מגדל מקופסאות טונה:

א.       מסירים את החלק החד מקופסאות הטונה באמצעות פותחן מתאים.

ב.      צובעים את הקופסאות בצבע ספריי במקום מאוורר היטב.

ג.       חותכים רצועות קארדסטוק (נייר מעוצב) ברוחב הקופסה, ובאורך ההיקף שלה = 3.1 ס"מ על 27 ס"מ. הרצועות האלה יעטפו את הצד החיצוני של הקופסאות.
בגלל שהקופסאות יעמדו זו על גבי זו, כדאי לתכנן את הרצף שלהן מראש

ד.      בשלב זה הדבקתי מדבקות על הרצועות כדי להוסיף עניין וליצור קשר בין הקופסאות.

ה.      מדביקים את רצועות הנייר על הצד החיצוני של הקופסאות. אני השתמשתי בדבק דו"צ חזק. אפשר להשתמש גם בדבק נוזלי.

ו.        עוברים להכנת המכסה: מסמנים בעיפרון שני עיגולים על חתיכת צ'יפבורד (קרטון אפור דחוס).
את העיגול הראשון נסמן בעזרת צידה העליון של קופסת הטונה, ונגזור סביב הסימון מבחוץ. באופן זה ייצא לנו עיגול גדול מעט מקוטר הקופסה.
את העיגול השני נסמן בעזרת צידה התחתון של הקופסה, ונגזור סביב חלקו הפנימי של הסימון. כך נקבל עיגול קטן מעט מקוטר הקופסה.

ז.       נצבע את עיגולי הצ'יפבורד, נשים לב שצבענו גם את הקצוות היטב (כך שגם במבט מן הצד הקרטון יראה צבוע).

ח.      נגזור שני עיגולים מקארדסטוק מדוגם, בגודל עיגול הקרטון הקטן.

ט.      נדביק כל אחד מעיגולי הנייר על עיגול קרטון אחד (בעיגול הקרטון הגדול עיגול הנייר לא יכסה את כל שטח הקרטון ותיווצר מסגרת דקה סביב לעיגול הנייר).

י.        בשלב זה אפשר להוסיף קישוטים על עיגול הקרטון הגדול, שיהיה חלקו החיצוני של המכסה. אני הדבקתי עיגול קטן ובמרכזו נעצתי בראד (סיכה מתפצלת).

יא.    מורחים דבק על צדו הפנימי של עיגול הקרטון הקטן ומדביקים לצדו הפנימי של העיגול הגדול.

יב.    מומלץ לחזק את ההדבקה עם אטבי ברזל עד לייבוש. והמכסה מוכן!

יג.     ממלאים את הקופסאות בדברים טובים, עורמים במגדל, מכסים את הקופסה העליונה במכסה שהכנו, וקושרים בסרט.

 פורים שמח!