קערת ליל סדר מקופסאות טונה - הדרכה בתמונות

נכון. ההדרכה הזו משנה עברה, וכבר פרסמתי בשנה שעברה את התמונות של הקערה המוכנה, וקישור להדרכה, אבל עוד לא העליתי את ההדרכה עצמה לבלוג, וממש בא לי להביא אותה הביתה, אז הנה היא כאן:

אבל רגע אחד לפני, אסביר למי שתהתה עד כמה הקערה הזאת פרקטית, ואם אפשר בכלל להשתמש בה: הנחתי על הקערה קעריות חד"פ קטנות שקופות, ובתוכן שמתי את הסימנים, כך שהקערה עצמה לא התלכלכה ונשמרה יפה ונקייה לשימוש נוסף.
אבל אם יתמזל מזלי ומישהו ישפוך השנה את כוס היין הרביעית שלו על הקערה...
בקיצור, הייתי מגדירה אותה כקערה לשימוש חד-רב פעמי.

ועוד הערה אחת – בהדרכה עשיתי שימוש בחומרים של מיקס מדיה שאין לכל אחת בבית, אבל אין צורך להיבהל - למי שאין – יש עוד מיליון דרכים אחרות לאלתר על הרעיון הזה, למשל לצבוע הכל בצבע ספריי ולקשט בניירות ובקישוטים אחרים שיש לכן בבית. סומכת על היצירתיות שלכן!    

ועכשיו נתחיל:

בשלב הראשון הורדתי את השוליים החדים של שש קופסאות טונה, בעזרת פותחן המיועד לכך.

לאחר מכן, בעזרת צלחת גדולה, שרטטתי על קרטון (צ'פבורד) עיגול בקוטר של כמעט 11 אינץ'. את העיגול המשורטט גזרתי בעזרת מספרים חזקות.
על עיגול הקרטון הדבקתי, בעזרת דבק חם, את קופסאות הטונה, לפי הסדר בו אנחנו נוהגים לסדר את קערת ליל-הסדר אצלנו בבית (יש דרכים שונות לסדר את הקערה, לפי הנוסחים השונים).

כיסיתי את הקרטון ואת קופסאות הטונה (להלן: הקערה) בשכבה של ג'סו לבן.
לאחר ייבוש מרחתי עוד שכבות ג'סו עד לכיסוי מושלם של הקערה (ארבע שכבות בסה"כ).

הדבקתי סרטי תחרה ואפליקציות תחרה, על שולי הקרטון, ועל קופסאות הטונה בהיקף החיצוני שלהן. בנוסף, הדבקתי פרחים שהכנתי ממגבונים יבשים שנשארו לי על שולחן העבודה. 

צבעתי את הקערה עם מיסטים בגוונים המתאימים לשולחן ליל הסדר שלנו.

חתכתי מדפים מדוגמים, שישה עיגולי נייר בקוטר – 3.25 אינץ', והדבקתי אותם עם ג'ל מדיום לתחתית קופסאות הטונה.

לקחתי כמה פרפרים שהכנתי בעבר (בתבניות סיליקון (מולדים) עם חמר-קל), וצבעתי אותם בדיו-דיסטרס.

ציפיתי באבקת הבלטה מוזהבת (אמבוסינג), עיטור צ'יפבורד קנוי, ואותיות שחתכתי (במכשיר חיתוך, אבל אפשר בהחלט להדפיס אותיות במדפסת ולהשתמש בהן כשבלונה).
כדי לקבל כיסוי יפה לאותיות חזרתי על הפעולה כמה פעמים.

מיקמתי והדבקתי את האלמנטים על הקערה (פרחים, פרפרים ומסגרות מחמר-קל, פיסות של תחבושת גאזה ופיסות של עיטור הצ'יפבורד).

השפרצתי על הקערה גסו' מדולל במים, בעזרת מכחול דק.

לבסוף, הדבקתי בהתרגשות רבה את הכיתוב 'פסח' במרכז הקערה.

סוף.

מחברת מתכונים עם מעמד

שלום. שמי שרה שקל, ואני בלבוסטע בלי מחברת מתכונים.  

איך קורה מחדל כזה?!
מעשה שהיה כך היה...
לפני איזה זמן, הייתה בביתנו מכת מקקים.
בא המדביר, צעק 'גרמנים', ויצא למתקפה (את סיפור הקרב המלא תוכלו לקרוא כאן).
מה מסתבר? הגרמנים חובבים גדולים של ארגזים וקופסאות. עובדה זו אילצה אותנו במהלך טיהור המטבח, להשליך את כל הקופסאות אל הפח. בתוך כל המושלכים הייתה גם קופסת המתכונים האהובה שלי, שקיבלתי מתנה מאמי לחתונה (אויה, עם כל המתכונים שלי בתוכה).
מאז אני בלבוסטע בלי מחברת מתכונים. אומנם אני מתאוששת לאט מהמכה (תודה ששאלתם), ואוספת מתכונים חדשים, אבל במקום שיהיו מסודרים כראוי, הם שוכבים להם בתפזורת מבישה על המדף.

אז החלטתי: אני רוצה מחברת מתכונים חדשה. אבל, אם כבר – אז כבר, היא צריכה לענות לי על כמה תנאים:
א. אני רוצה להכין אותה בעצמי (ברור וכמובן).
ב. צריכים להיות בה חוצצים.
ג. אפשרות להוסיף דפים במידת הצורך.
ד. (הכי מאתגר) מחברת עומדת לנוחות הקריאה בשעת העבודה.

הפכתי בעניין כה וכה, התלבטתי והתחבטתי, תכננתי וחשבתי ואז נתקלתי בתמונה של מחברת המתכונים המושלמת של רינת. 'גלינג, גלינג' צלצלו הפעמונים, ואני ידעתי שמצאתי את שאהבה נפשי.
וכך שמחה ומאושרת פניתי להכין מחברת מתכונים מתנת יום-הולדת לאחי.
 (??????? פסיכולוג לכאן דחוף. תודה).   

המחברת כאן להתרשמותכן, ואל תדאגו לי יותר מידי, בקרוב ממש אחזור לחדר היצירה ואכין גם לי אחת (משופרת, כי את הטעויות עשיתי כבר על הראשונה).

לאלה מביננו שאוהבות מיקס מדיה – אתאר את תהליך יצירת הכריכה.

א. שכבה ראשונה הדבקתי הגדרות מילוניות שקשורות לאוכל ממילון ישן, וגזירים של דפים מדוגמים.
ב. מריחה עדינה של ג'סו לבן.
ג. צביעה עם דיו דיסטרס חום דרך סטנסיל מעוינים.
ד. נגיעות צבע פה ושם עם טושי זיג, ג'לטוס ושות'...
ה. שכבות של נייר (הנייר האדמדם קיבל את צבעו מפפריקה!!!!), תחרה וחיתוכי נייר.
ו. חיתוכים של מזלג וכפית שחתכתי מקרטון (בעזרת הקריקט), וצבעתי עם ג'לטוס.
ז. הכותרת – (אזהרה: מסבירים כאן בדיחה) – משחק מילים עם השם של אח שלי 'חגי יוסף'.
ח. לבסוף הדבקתי ציפורן בעזרת דבק חם, ומאז אני מתפללת שתחזיק מעמד.

עוצרת כאן כי הגיע הזמן ללכת לישון. אשמח לענות לשאלות, אז שוטו חופשי.

חורף טוב!  

תמונה לשבועות

לא יודעת מה היה דחוף לי לקפוץ לכאן עכשיו, בערב שבועות, כדי להעלות את הפוסט הזה, בעוד שהייתי אמורה בשעה זו ממש לעמול על עוגת גבינה לחג (מאלה שצריכות להתמצק במקרר 12 שעות לפני שהן מוכנות למאכל).
אז באשמת הפוסט הזה, עוגת הגבינה שלי לא תהיה מספיק יציבה, אבל בתמורה אוכל להגג לי קצת על החג המשונה הזה.
למה משונה? קודם כל כי זה הרגל היחיד שבמקום להימשך שבוע שלם, הוא מסתכם ביום אחד (או כמו שהילדים שלי אמרו: "שלושה ימים של חופש בשביל יום אחד של חג?! מצחיק ממש...").
ולא רק זה – לא בטוחה שיש עוד חג שניסו לדחוס לתוכו כל כך הרבה נושאים לא קשורים ביחד.
גדלתי בבית בו שבועות הוא חג מתן תורה חלבי, שמתרחש בימי הקציר.
מוכר לכן? אז זהו, שרק כשהגעתי לתיכון גילתי שיש כאלה שבשבילם שבועות הוא בכלל חג של מלחמת מים ענקית. ובשנים האחרונות, בזכות קבוצות היצירה הרבות שאני מבקרת בהן, גיליתי פתאום שיש כאלה ששבועות בלי זר וטנא לא נכנס אצלן בדלת.
וגולת הכותר של כל המוזרויות מבחינתי הוא העובדה המשונה שמסתבר שאחד מסמלי החג המודרניים הוא פרה. פרה?!
וכל השיגעון הזה נדחס ליום אחד! (כבר אמרתי?).  

בכל מקרה, אני שמחה לשתף אתכן בתמונה הזו שהכנתי כהשראה לאתגר בקבוצה של MINNS, שהנושא שלו לקראת החג היה שיבולים. אותי הנושא הזה לגמרי הכניס לאווירה נוסטלגית, עם הצבעים הטבעיים והרכים האלה, יאמ... מוזמנות גם להציץ בלוח ההשראה שהכנתי לצורך העניין.
התמונה נבנתה עם המון המון שכבות, כיוון שהיא השתתפה באתגר 'שכבות' שיזמה שרון בורלא זיו בקבוצה 'יוצרות מעזות'.

פירוט השכבות מלמטה למעלה למי שמתעניינת (בקצרה, כי בכל זאת ערב חג):
- לוח עץ בגודל 8*6 אינץ'.
-דף מדוגם משוייף ומדוסטרס בקצוות.
-רצועות בד יוטה.
-סטנסיל (שבלונה) עם משחת עיצוב.
-(גסו' שקוף), צבעים: מסיטים וג'לטוס.
-אלמנטים ברקע - דויילי, פקעות מחוט תפירה לבן, חיתוך צ'יפבורד. 
 -שכבות של דפים - דף מדוגם, ושארית מהדף ממנו חתכתי את התמונה המרכזית, עם שיוף ודיסטרוס.
-תמונה של שדה מספר אומנות ישן בשחור לבן, ודיסטרס חום מעל.
-אפליקצית תחרה.
-החישוק הוא שארית משוליים של קופסת שימורים עליהם ליפפתי חוט פשתן.
 -אלמנטים- פרחים שהכנתי מפאנצ' פרח, שיבולת, גרגירים של פלפל אנגלי, סלסולים של חוט שמנת.
 -כיתוב - מתוך השיר אסיף - "ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו... רק הבטחת הרוח כי הגשם בעתו עוד יחונן את עפרה..."
 - מעט היי-לייט עם ג'סו לבן, והשפרצות של ג'סו מדולל במים.

אם יש שאלות על הפרטים אשמח לענות, עד אז – חוזרת לענייני...

חג שבועותמתןתורהביכוריםקצירמיםפרותזריםוטנא שמח לכולן!

שרה.
 

קערת ליל סדר מקופסאות טונה

נכון, כבר אי אפשר להכחיש שנדבקתי חזק בקדחת-קופסאות-השימורים. אני משוכנעת שהיא תעבור לי בסוף, אבל עד אז לא נותר לי אלא ליהנות מהעניין, ולמצות את הרעיונות עד תום.

את קערת ליל הסדר הזאת עיצבתי לבלוג של שילת, מהחנות minns. וגם כתבתי תיאור בתמונות המפרט את כל תהליך ההכנה. מוזמנות לבקר  - http://sminns.com/Article1.asp?ArticleRowID=6609

זוכרות את המארחת שלי בליל הסדר J הפעם אני בטוחה שהיא ממש הולכת לצאת מגדרה... 

תמונה על לוח עץ

הכנתי את התמונה הזו לאתגר החודש של Mixed Media Place: March challenge.

זו תחושה נורא נחמדה להשתתף באתגר מחו"ל. כל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן וכאן...  
מכל מקום, כשהסתכלתי על לוח ההשראה לאתגר, מעבר לפלטת הצבעים המקסימה, ראיתי את הנערה הקשוחה הזו, את ההרים ואת הכפור. 

כל אלה העלו בי הרהורים על אומץ ועל חוסן נפשי. לבסוף נזכרתי במילים, שהן חלק משיר שכתבתי מזמן לחברה שחוותה אובדן, ומן הסתם שמעה לא מעט מלמולי "תהיי חזקה" רחומים. 

בסיס התמונה הוא לוח עץ דק, בגודל "7*"7 (אינץ'), שאספתי אי-אז לאוסף הגרוטאות שלי.
דבר ראשון מרחתי ג'סו לבן על הלוח, באופן 'מרושל', כדי להשאיר שולי עץ מבצבצים.  לאחר מכן הדבקתי סרטי יוטה ותחרה, וחוטי פשתן מגולגלים. באקט נדיר, אפילו צילמתי את העבודה בשלב הזה.
אני חושבת שבחרתי להדביק דווקא בדים, כדי ליצור תחושה עוטפת ומחממת, המתאימה לאקלים החורפי הנושב מלוח ההשראה.

על השכבה הזו סידרתי והדבקתי את האלמנטים.
על הכל מרחתי בעדינות עוד שכבה של ג'סו, וצבעתי בעזרת מיסטים. המסטים הם שפריצרים של צבע, שהגיעו אלי לפני שבוע, וזו ההתנסות הראשונה שלי בהם.

אחרי כל זה הדבקתי את המילים, הוספתי חוטי פשתן לא צבועים, ואת הנוצות. לדעתי הוספה של מעט אלמנטים שלא נצבעו במיסטים, ממש מחייה את התמונה. בלעדיהם היא הייתה נראית כמו פנים של בחורה שמרחה על הפרצוף שלה טונות של מייק-אפ, וכבר לא רואים לה תווי פנים, אלא רק מין מסכה...

 

כרטיסי ATC

נכון  שגם אתן כבר גיליתן מזמן שכל הסצנה מתרחשת בעצם בפייסבוק, ושלכתוב בלוג זה די פסה... בכל זאת קופצת מידי פעם לבקר כאן, כדי לשמר לי קצת זיכרונות יצירה מתוקים להמשך...

ואם בפייסבוק עסקינן, רוצה לספר לכן על קבוצת יצירה מתוקה, שפתחה לאחרונה שירה מנור – 'יצירה ומיקס מדיה'. קבוצה שכשמה, מתמקדת בעיקר במיקס מדיה.

מה זה מיקס מדיה? 
בקצרה – מיקס מדיה  (Mixed media) הוא תחום שהתפתח מן הסקראפ, ובו משלבים בעבודה לפחות שלושה מדיומים שונים, כמו למשל – ניירות מעוצבים, משחת עיצוב וצבעים אקריליים. שני חומרים בסיסיים מהווים את ה'לחם והמים' של עבודה במיקס מדיה: ג'סו (סוג של פרימר, חומר מקשר) וג'ל מדיום (דבק), (אבל בנינו, ואל תגלי לאף אחת, אפשר להכין יופי של מיקס מדיה אפילו בלעדיהם! ששש...).
סינית?! מוזמנת להציץ כאן וכאן, שתי עבודות ישנות שהכנתי בעזרת טכניקות של מיקס מדיה.

במסגרת הקבוצה שירה יזמה אתגר של יצירת כרטיסי ATC  (artistic trading cards) – מדובר בכרטיסים שביסודם הם כרטיסי אומנים להחלפה. הכלל היחיד ביצירת כרטיסים אלו, הוא לשמור על גודל קבוע של 3.5 על 2.5 אינצ'. 

אלו הכרטיסים שהכנתי לאתגר (כן, כן, גם זה מיקס מדיה). 

בשבילי זו הייתה הזדמנות נהדרת להתנסות בציור פנים מבלי לשאת בתוצאות הקשות, בזכות הידיעה המנחמת שממילא אני מתכננת לחתוך אותם (כאן רצוי להוסיף צחוק מרושע של מכשפה).

קצת על התהליך -
הבסיס הוא דף קארדסטוק לבן עליו הדבקתי דף מחוברת תווים ישנה. ציירתי פנים לפי הדרכה של עינת קסלר שראיתי פעם ביו-טוב, צבעתי ויצרתי הצללות בעזרת כל מיני טושים וצבעים שיש לי בבית (מי אמר טושטושים ולא קיבל?).

אחרי שמיציתי את שלב הציור, חתכתי את הדף לכרטיסיות בגודל הרצוי, בחרתי את אלה שנראו לי מספיק מעניינות, ועוד אחת נוספת שימשה לי כזירה לניסויים.
לכרטיסיות הוספתי טקסטורה בעזרת הדבקה של מפית דוילי, ומריחה של משחת עיצוב דרך סטנסיל (שבלונה, שחתכתי בעצמי בקריקט שלי = ספוילר לפוסטים הבאים!!!).
על זה הוספתי החתמות שונות, שפריצים של מיסטים (צבע אקרילי בתוך בקבוק שפריצר) והבלטה חמה. לקינוח הוספתי תפר במכונה מסביב לכל כרטיס.

מכאן ולהבא כדאי לכן להיזהר ממני, כי מצאתי שחיתוך פרצופים הוא עיסוק מהנה במיוחד! 😜

כרטיס ברכה מיקס מדיה

נתקפתי בקדחת יצירה. בחודשים האחרונים אני מנצלת כל רגע פנוי כדי ליצור ולנסות. הקדחת מלווה בחוסר מנוחה ובקוצר רוח, כאילו מישהו רודף אחרי ואני חייבת להספיק. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לנסות, וככל שעובר הזמן הרשימה מתארכת, ואני רצה ורצה אחרי הזנב שלה. זה כיף ונהדר לשחק עם חומרים וליצור, אבל מאין באה הדחיפות הזו? לאן נעלמה לי הנחת?


בכל אופן, לקחתי ערב של פסק זמן, בניסיון להרגיע את התזזית, ולצאת להפוגה. ואת שאריות הערב  אני מקדישה כדי לשתף בכרטיס שהכנתי לגיסתי שגרה הרחק מכאן.  השתמשתי במוטיב הציפור בכרטיס, בברכה ובמחזיק מפתחות קטן שהכנתי לה כמתנה (ושכחתי לצלם L). את הכרטיס הכנתי בטכניקות של מיקס מדיה. 

אפרט את התהליך:
א. שכבה ראשונה קולאז' מקרעי דפים. קארדסטוקים מדוגמים, גזירי פרחים ועלים, דף תווים וחלק מדף עם מילות השיר – 'ואולי' של רחל, שהיה בעיני מתאים לגברת שיצאה לכמה שנים לגלות בניכר. השתמשתי בג'ל מדיום להדבקה.
ב. שכבת צבע אקרילי בצבע קרם. אין לי ג'סו, אם היה הייתי משתמשת בו במקום.
ג. החתמתי באמצעות ספוג בצורת מעוין קטן שמרחתי עליו ג'ל מדיום, מקבץ של מעוינים בראש הדף ובתחתיתו – גם כאן מדובר באילתור, שנועד להחליף סטנסיל ומשחת עיצוב.
ד. החתמתי חותמת של נוצות קטנות בכמה מקומות בדף, עם דיו דיסטרס חום.

ה. עירבתי צבע אקרילי עם מים, בגוונים ורוד ותכלת והזלגתי אותם בעזרת מכחול מראש הדף ומתחתיתו (ליצירת מראה של נזילת צבע). בשלב זה בנות מצוידות היטב היו משתמשות במיסטים שלהן.
ו. גזרתי את הציפור ממדריך ציפורים ישן, והדבקתי עם ג'ל מדיום.
ז. יצרתי צללית סביב לציפור בעזרת מכחול ודיו דיסטרס חום ומעט מים (טפחתי עם הכרית על משטח עבודה חלק, ואספתי את הצבע עם מכחול רטוב).

ח. עברתי על גבולות דמות הציפור עם טוש שחור דק כדי להדגיש אותה.
ט. הוספתי חוט פשתן פרום.
י. כנראה שזה הכל. עבדתי על הכרטיס הזה במשך שבוע בערך, גם בגלל שזה היה תהליך ארוך, אבל בעיקר בגלל שהצלחתי לפנות לעצמי בקושי רבע שעה בכל ערב.

זהו. שאריות הערב גוועו להן, ואני הולכת לישון.

חלומות יצירתיים ורגועים שיהיו.
ליל מנוחה.

תמונה מיניאטורית בתוך קופסת פח ישנה.

תמונה מיניאטורית בתוך קופסת פח ישנה. מתנה לאחי, חובב ים, שעבר בתחילת השנה לארה"ב. 

את הרקע צבעתי עם טושטושים (מנצלת את מה שיש בבית...) בצבעים כחול וירוק בטכניקת  watercolor smooshimg, את הבועות הקטנות יצרתי על ידי השפרצה של טיפות מים בעזרת מכחול דק על דף הרקע והספגתם בנייר סופג. סביב לחלק מן הטיפות ציירתי קווי מתאר בעט ג'ל לבן. לרקע הוספתי החתמות של עלים קטנים בדיו דיסטרס, המדמות אצות. הדבקתי חול, תחבושת גזה צבועה בצבעי הרקע, ורשת של תפו"א המדמה רשת דייגים. את הצדפים והקונכיות הדבקתי עם דבק חם. את הכיתוב כתבתי וגזרתי משאריות דף הרקע, והדגשתי עם מעט דיו לבן מסביב לכל מילה. הדבקתי את המילים בהבלטה באמצעות קוביות קרטון קטנות שהדבקתי מאחוריהן. 

את התמונה שלחתי במעטפה בדואר בצירוף כרטיס

ואף מילה על הגעגוע...

נשתמע-

שרה.