קופסת מתכת משודרגת

לפני פוסטותיים הזכרתי בסוגריים את הקריקט שלי, והנה הגיע הרגע לתת לה פוסט של כבוד.
בקיץ האחרון חגגתי יום הולדת שלושים, ובחרתי לעצמי מתנה מתאימה למעמד הנכבד – מכשיר חיתוך אלקטרוני – Cricut explore air . אם אתן רוצות לקרוא על הקריקט בפרוטרוט אתן מוזמנות לקרוא את סדרת המאמרים על הקריקט בבלוג של שירה מנור.
מודה ומתוודה, הרגשתי ממש מושחתת שאני זוממת על מכשיר כל כך יקר, ובכל זאת הרשיתי לעצמי קצת להתפנק, הרי לא בכל יום חוגגים יום הולדת שלושים!
הזמנתי את הקריקט באמאזון ושלחתי לבית של אחי בארה"ב. אחותי שנסעה לבקר אותו, הביאה אותה אלי כשחזרה.
קיבלתי את הקריקט לקראת ראש השנה, בתוך כל הלחץ של תחילת השנה והחגים. לקח לי זמן ולאט לאט אני לומדת את השימוש בתוכנה ואת השימוש בהגדרות החיתוך. בהתחלה הייתי מאוכזבת מכך שאני לא מצליחה להגיע לתוצאות מושלמות מיד בשימוש הראשון, עד שהבנתי שזה עניין של תרגול ולמידה.
גם עכשיו אני עוד מתלמדת, ועם הזמן אני צוברת עוד ידע והיכרות עם המכשיר, לצערי גם טועה הרבה בדרך... אבל כבר מצליחה להגיע לתוצאות שמשמחות אותי מאוד!



 הקופסה הזו היא אחת המשמחות.
קופסה ענתיקה ששכבה לנו בבית וחכתה לשיפוץ. שדרגתי אותה כמתנה לבעלי יום ההולדת. העיצוב הוא בהשראת התחביב המרכזי שלו (אם לא אובססיה J) – פוקר.
מצאתי ברשת אימג'ים של קלף וצ'יפים, ועיבדתי אותם לחיתוך בתוכנה. בנוסף השתמשתי בחיתוכי עלים שנשארו לי מפרויקט קודם , והרי לכן קופסה.

אחד הדברים המדליקים במכשיר הוא שאפשר ליצור קונספט שלם על ידי שימוש חוזר באותן צורות וחיתוכים, כך יצרתי עם חיתוך הקלף גם כרטיס ברכה תואם. ועל הדרך חתכתי גם מעטפה ברגע.

כל כך אוהבת את העובדה שהקריקט מאפשרת לי לעצב כמעט כל מה שעולה לי בדמיון, בלי להיות מוגבלת ותלויה במלאי האלמנטים המוכנים שיש לי בבית. 

מבטיחה לכן שעוד תשמעו ממנה רבות ונצורות,
ועד אז -
להתראות!

קופסה וכרית לסיכות תפירה, מקופסת טונה

יש לי חולשה לקופסאות.
אולי בזכות העובדה שמדובר בחפץ זמין וחינמי, שאחרי טיפול מסור, הופך כמעט תמיד לחפץ שימושי ופרקטי שכיף לשמור. 

הפעם בחרתי בקופסת טונה ריקה.
אחרי המהפך הייתה לי ביד קופסה עם כרית לסיכות תפירה. מתנה קטנה של תשומת לב לשכנה שחגגה יום-הולדת.
בתחתית הקופסה הדבקתי כמה מגנטים ששומרים שהסיכות לא יברחו לשום מקום.

תהליך ההכנה פשוט:
לכרית/מכסה –
א. גוזרים עיגול בד, ותופרים בתך פשוט ורחב בהיקף של העיגול, בסוף מושכים ויוצרים כיווץ.
ב. ממלאים באקרילן, וכדי ליצור תחתית שטוחה מכניסים פנימה עיגול קרטון בקוטר של כמה מ"מ יותר מקוטר קופסת השימורים.
ג. מיישרים את הקרטון, מסדרים את הכיווצים בפיזור סימטרי יחסית וסוגרים את הכיווץ בתפר.
ד. כדי לכסות את הכיווצים גוזרים קרטון נוסף קטן יותר, קטן בכמה מ"מ מקוטר הקופסא.
ה. רצוי לצבוע עם צבע אקרילי תואם בהיקף של עיגול הקרטון כי רואים אותו מעט גם לאחר החיבור.
ו. מדביקים על צד אחד של העיגול נייר מדוגם.
ז. מדביקים בצד השני סרט לסגירה. אפשר להשתמש בסרט אלסטי (שלא היה לי), וליצור מעין חבק שיעטוף את הקופסא. כך הסגירה תהיה הרמטית יותר.
ח. מדביקים את עיגול הקרטון לתחתית הכרית בעזרת דבק חם.

לקופסה-
א. למי שיש, בעזרת פותחן קופסאות מתאים - מסירים את השולים החדים של הקופסה . 
ב. צובעים את שולי הקופסה בג'סו, ולאחר ייבוש צובעים בצבע אקרילי תואם.
ג. חותכים ומדביקים רצועות נייר מדוגם בצד החיצוני והפנימי של הקופסה.
ד. מדביקים כמה מגנטים בתחתית הקופסה.
ה. מצפים את תחתית הקופסה בצד החיצוני והפנימי בנייר מדוגם. 

מקווה שמשהו מכל ההסבר הזה מובן J
בכל מקרה – אני כאן אם יש שאלות.

לחיי כל הקופסאות המטופלות שבדרך!

כרטיסי ATC

נכון  שגם אתן כבר גיליתן מזמן שכל הסצנה מתרחשת בעצם בפייסבוק, ושלכתוב בלוג זה די פסה... בכל זאת קופצת מידי פעם לבקר כאן, כדי לשמר לי קצת זיכרונות יצירה מתוקים להמשך...

ואם בפייסבוק עסקינן, רוצה לספר לכן על קבוצת יצירה מתוקה, שפתחה לאחרונה שירה מנור – 'יצירה ומיקס מדיה'. קבוצה שכשמה, מתמקדת בעיקר במיקס מדיה.

מה זה מיקס מדיה? 
בקצרה – מיקס מדיה  (Mixed media) הוא תחום שהתפתח מן הסקראפ, ובו משלבים בעבודה לפחות שלושה מדיומים שונים, כמו למשל – ניירות מעוצבים, משחת עיצוב וצבעים אקריליים. שני חומרים בסיסיים מהווים את ה'לחם והמים' של עבודה במיקס מדיה: ג'סו (סוג של פרימר, חומר מקשר) וג'ל מדיום (דבק), (אבל בנינו, ואל תגלי לאף אחת, אפשר להכין יופי של מיקס מדיה אפילו בלעדיהם! ששש...).
סינית?! מוזמנת להציץ כאן וכאן, שתי עבודות ישנות שהכנתי בעזרת טכניקות של מיקס מדיה.

במסגרת הקבוצה שירה יזמה אתגר של יצירת כרטיסי ATC  (artistic trading cards) – מדובר בכרטיסים שביסודם הם כרטיסי אומנים להחלפה. הכלל היחיד ביצירת כרטיסים אלו, הוא לשמור על גודל קבוע של 3.5 על 2.5 אינצ'. 

אלו הכרטיסים שהכנתי לאתגר (כן, כן, גם זה מיקס מדיה). 

בשבילי זו הייתה הזדמנות נהדרת להתנסות בציור פנים מבלי לשאת בתוצאות הקשות, בזכות הידיעה המנחמת שממילא אני מתכננת לחתוך אותם (כאן רצוי להוסיף צחוק מרושע של מכשפה).

קצת על התהליך -
הבסיס הוא דף קארדסטוק לבן עליו הדבקתי דף מחוברת תווים ישנה. ציירתי פנים לפי הדרכה של עינת קסלר שראיתי פעם ביו-טוב, צבעתי ויצרתי הצללות בעזרת כל מיני טושים וצבעים שיש לי בבית (מי אמר טושטושים ולא קיבל?).

אחרי שמיציתי את שלב הציור, חתכתי את הדף לכרטיסיות בגודל הרצוי, בחרתי את אלה שנראו לי מספיק מעניינות, ועוד אחת נוספת שימשה לי כזירה לניסויים.
לכרטיסיות הוספתי טקסטורה בעזרת הדבקה של מפית דוילי, ומריחה של משחת עיצוב דרך סטנסיל (שבלונה, שחתכתי בעצמי בקריקט שלי = ספוילר לפוסטים הבאים!!!).
על זה הוספתי החתמות שונות, שפריצים של מיסטים (צבע אקרילי בתוך בקבוק שפריצר) והבלטה חמה. לקינוח הוספתי תפר במכונה מסביב לכל כרטיס.

מכאן ולהבא כדאי לכן להיזהר ממני, כי מצאתי שחיתוך פרצופים הוא עיסוק מהנה במיוחד! 😜