יום שבת, 24 בדצמבר 2016

קופסה וכרית לסיכות תפירה, מקופסת טונה

יש לי חולשה לקופסאות.
אולי בזכות העובדה שמדובר בחפץ זמין וחינמי, שאחרי טיפול מסור, הופך כמעט תמיד לחפץ שימושי ופרקטי שכיף לשמור. 



הפעם בחרתי בקופסת טונה ריקה.
אחרי המהפך הייתה לי ביד קופסה עם כרית לסיכות תפירה. מתנה קטנה של תשומת לב לשכנה שחגגה יום-הולדת.
בתחתית הקופסה הדבקתי כמה מגנטים ששומרים שהסיכות לא יברחו לשום מקום.


תהליך ההכנה פשוט:
לכרית/מכסה –
א. גוזרים עיגול בד, ותופרים בתך פשוט ורחב בהיקף של העיגול, בסוף מושכים ויוצרים כיווץ.
ב. ממלאים באקרילן, וכדי ליצור תחתית שטוחה מכניסים פנימה עיגול קרטון בקוטר של כמה מ"מ יותר מקוטר קופסת השימורים.
ג. מיישרים את הקרטון, מסדרים את הכיווצים בפיזור סימטרי יחסית וסוגרים את הכיווץ בתפר.
ד. כדי לכסות את הכיווצים גוזרים קרטון נוסף קטן יותר, קטן בכמה מ"מ מקוטר הקופסא.
ה. רצוי לצבוע עם צבע אקרילי תואם בהיקף של עיגול הקרטון כי רואים אותו מעט גם לאחר החיבור.
ו. מדביקים על צד אחד של העיגול נייר מדוגם.
ז. מדביקים בצד השני סרט לסגירה. אפשר להשתמש בסרט אלסטי (שלא היה לי), וליצור מעין חבק שיעטוף את הקופסא. כך הסגירה תהיה הרמטית יותר.
ח. מדביקים את עיגול הקרטון לתחתית הכרית בעזרת דבק חם.



לקופסה-
א. למי שיש, 
בעזרת פותחן קופסאות מתאים - מסירים את השולים החדים של הקופסה . 
ב. צובעים את שולי הקופסה בג'סו, ולאחר ייבוש צובעים בצבע אקרילי תואם.
ג. חותכים ומדביקים רצועות נייר מדוגם בצד החיצוני והפנימי של הקופסה.
ד. מדביקים כמה מגנטים בתחתית הקופסה.
ה. מצפים את תחתית הקופסה בצד החיצוני והפנימי בנייר מדוגם. 



מקווה שמשהו מכל ההסבר הזה מובן
J
בכל מקרה – אני כאן אם יש שאלות.

לחיי כל הקופסאות המטופלות שבדרך!


אין תגובות:

פרסום תגובה