יום שלישי, 3 במאי 2016

מתנה לליל הסדר - מתקן למצות שהכנתי בעצמי (לעצמי)

בחג החרות, אני בת חורין לבחור עם מי ואיפה לציין את זמן-חירותנו-מקרא-קודש. ובת חורין להחליט שנעים לי להישאר בבית יחד עם בעלי וילדי, ולספר בניחותא את סיפור יציאת מצריים. חופשיה להרגיש ששולחן סדר אחד עם שניים-עשר שבטיא זה ממש יותר מידי בשבילי, ושאני מעדיפה להסתפק בארבעה בנים הפרטיים שלי (נו טוב, שלושה בנים ובת).
(שמות לב, ששכחתי להוסיף כוסות לסטיילינג? אופס...)

לסיכומו של עניין, נשארנו בבית, משפחה אחת ובלי אורחים, עם המון מרחב ושקט להשמיע ולשמוע את הילדים. היה נפלא. (אבל בשנה הבאה, בעזרת ה' בירושלים הבנויה, לא תהייה לנו ברירה, אלא להתקבץ בחבורה גדולה, כי לבד בחיים לא נצליח לסיים כבש שלם של קרבן הפסח : ).

השנה, כאמור, הייתי גם המארחת וגם האורחת, אז הכנתי לי מתנה קטנה לחג - מתקן למצות ומתקן מפיות. מסוג מתנות תשומת-הלב, שהעלויות שלהן קרובות לאפס, אבל הן יפות, מושקעות, ומשמחות. עם מתנות מהסוג הזה צריך להיזהר, ולהביא רק לכאלה שיודעות להעריך את ההשקעה, ולא לכאלה שיחשבו שהתקמצנתן עליהן. במקרה שלי, אני מכירה את המארחת מקרוב, והיא ממש אהבה והתלהבה מהמתנה!



וקצת פירוט על תהליך היצירה -מתקן המצות עשוי מבסיס עץ להרכבה עצמית מחנות יצירה (5 ש"ח), ומתקן המפיות מקופסת שימורים ריקה (בדומה למשלוחי המנות שהכנתי). את שניהם ציפיתי בקארדסטוק מדוגם עם דבק מוד פודג', והוספתי תחרה מנייר שיצרתי בעזרת פאנצ'. את האלמנט המרכזי הכנתי על ידי החתמה זהה על כמה דפים, בצבעים שונים, גזירה של החלקים השונים והדבקתם יחד (paper piecing) .להגנה מלכלוך, מרחתי על הכל שכבה חיצונית של מוד פודג'. אבל גם לאחר ייבוש של כמה ימים עדיין נשאר מגע דביק, כאילו לא התייבש לגמרי. אז למרות שקראתי בכמה מקומות המלצה להשתמש בו כשכבת הגנה, אני לא ממליצה. בשלב האחרון הוספתי לקישוט גם כמה נקודות דביקות.
מאחלת לכן התאוששות מהירה מהאתגר הזה שנקרא פסח, כי בשנה הבאה אמור לחזור עוד פסח אחד כזה בדיוק...

אין תגובות:

פרסום תגובה