מחברת מתכונים עם מעמד

שלום. שמי שרה שקל, ואני בלבוסטע בלי מחברת מתכונים.  

איך קורה מחדל כזה?!
מעשה שהיה כך היה...
לפני איזה זמן, הייתה בביתנו מכת מקקים.
בא המדביר, צעק 'גרמנים', ויצא למתקפה (את סיפור הקרב המלא תוכלו לקרוא כאן).
מה מסתבר? הגרמנים חובבים גדולים של ארגזים וקופסאות. עובדה זו אילצה אותנו במהלך טיהור המטבח, להשליך את כל הקופסאות אל הפח. בתוך כל המושלכים הייתה גם קופסת המתכונים האהובה שלי, שקיבלתי מתנה מאמי לחתונה (אויה, עם כל המתכונים שלי בתוכה).
מאז אני בלבוסטע בלי מחברת מתכונים. אומנם אני מתאוששת לאט מהמכה (תודה ששאלתם), ואוספת מתכונים חדשים, אבל במקום שיהיו מסודרים כראוי, הם שוכבים להם בתפזורת מבישה על המדף.

אז החלטתי: אני רוצה מחברת מתכונים חדשה. אבל, אם כבר – אז כבר, היא צריכה לענות לי על כמה תנאים:
א. אני רוצה להכין אותה בעצמי (ברור וכמובן).
ב. צריכים להיות בה חוצצים.
ג. אפשרות להוסיף דפים במידת הצורך.
ד. (הכי מאתגר) מחברת עומדת לנוחות הקריאה בשעת העבודה.

הפכתי בעניין כה וכה, התלבטתי והתחבטתי, תכננתי וחשבתי ואז נתקלתי בתמונה של מחברת המתכונים המושלמת של רינת. 'גלינג, גלינג' צלצלו הפעמונים, ואני ידעתי שמצאתי את שאהבה נפשי.
וכך שמחה ומאושרת פניתי להכין מחברת מתכונים מתנת יום-הולדת לאחי.
 (??????? פסיכולוג לכאן דחוף. תודה).   

המחברת כאן להתרשמותכן, ואל תדאגו לי יותר מידי, בקרוב ממש אחזור לחדר היצירה ואכין גם לי אחת (משופרת, כי את הטעויות עשיתי כבר על הראשונה).

לאלה מביננו שאוהבות מיקס מדיה – אתאר את תהליך יצירת הכריכה.

א. שכבה ראשונה הדבקתי הגדרות מילוניות שקשורות לאוכל ממילון ישן, וגזירים של דפים מדוגמים.
ב. מריחה עדינה של ג'סו לבן.
ג. צביעה עם דיו דיסטרס חום דרך סטנסיל מעוינים.
ד. נגיעות צבע פה ושם עם טושי זיג, ג'לטוס ושות'...
ה. שכבות של נייר (הנייר האדמדם קיבל את צבעו מפפריקה!!!!), תחרה וחיתוכי נייר.
ו. חיתוכים של מזלג וכפית שחתכתי מקרטון (בעזרת הקריקט), וצבעתי עם ג'לטוס.
ז. הכותרת – (אזהרה: מסבירים כאן בדיחה) – משחק מילים עם השם של אח שלי 'חגי יוסף'.
ח. לבסוף הדבקתי ציפורן בעזרת דבק חם, ומאז אני מתפללת שתחזיק מעמד.

עוצרת כאן כי הגיע הזמן ללכת לישון. אשמח לענות לשאלות, אז שוטו חופשי.

חורף טוב!  

אלבום 'זיכרונות משירת הים'

עד לפני שתים עשרה שנים אח שלי גר ביישוב פצפון, קסום ופסטורלי, שעמד ממש על שפת הים התיכון, בגוש קטיף – שירת הים.
לפני שתים עשרה שנה, באמצע חודש אב, באו לפנות את תושבי שירת הים מביתם, במסגרת פינוי גוש-קטיף. ביום הפינוי אח שלי ואשתו לא היו בבית, כי באותו הזמן בדיוק נולדה ביתם הבכורה – אמונה ברכה.
אחרי שאמונה נולדה, ניסיתי לדמיין לעצמי (הייתי אז איפה שהוא על התפר בין נערה בוגרת לבחורה צעירה), איזו מין הרגשה זו לגדול בצל ילדות שהייתה אמורה להיות שלך, אבל נלקחה ממש ברגע שנולדת. בעקבות המחשבות האלה, כתבתי שיר, והקדשתי אותו לאמונה. השיר נקרא "דייגת בדימוס" (מוסיפה אותו בסוף הפוסט למתעניינות). השיר מתאר אותה יושבת במרפסת הבית, מול כלוב התוכונים, שמספרים לה על הבית הישן על החוף.

כדרכו של הזמן, השנים חלפו, ולפני כמה שבועות מלאו לאמונה שתים עשרה. עובדה זו הפכה את אמונה, לפי כל כללי הטקס, לילדת בת-מצווה.
בהתייעצות עם אימה החלטתי להכין לה במתנה אלבום בו מוגש לה לראשונה השיר שכתבתי לה, יחד עם תמונות מתאימות מאז. 

ניסיתי לשלב בעיצוב האלבום קלילות שמתאימה לילדת בת מצווה, יחד עם נגיעות וינטג' שיעניקו ניחוח נוסטלגי של זיכרונות. מדובר משילוב לא לגמרי שגרתי שהפך את העיצוב למאתגר מאוד.
אתגר נוסף היה נעוץ בתמונות, שלמרות שהן בעלות ערך אישי מאוד גדול, חלקן באיכות לא כל כך טובה.

הקדשתי מחשבה רבה איך לבנות את האלבום, ולסדר את התמונות, באופן 'שיספר סיפור' קוהרנטי, ויצליח להעביר את הרעיון שעומד מאחוריו.
 בסופו של דבר התקבל אלבום של שתי כפולות – הראשונה מוקדשת לתמונות של שירת הים והחוף, והשנייה מוקדשת לשיר, בליווי תמונות של התוכונים, ושל אמונה הפעוטה יושבת על שרפרף ומביטה בתוכונים שבכלוב.

מתחת התמונה של אמונה המחייכת, מסתתר השיר, ומתחת לתמונה עם השרפרף מסתתר כיס ובו מכתב לאמונה. 

במגבלות הזמן שעמד לרשותי, ובהתחשב במורכבות האתגר, אני מרוצה מאוד מן התוצאה. במיוחד, אני שמחה, שהצלחתי "לגייס" את הטכניקות היצירה שלמדתי בשנים האחרונות, ולבטא דרכן רעיון, שיש בו משהו שהוא מעבר ל'רק עיצוב יפה'...

הנה עוד כמה תמונות של האלבום להתרשמות - 

והנה השיר:

דיגת בדימוס

אֶת סִפּוּרֵי טְרוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּךְ

אַתְּ שׁוֹלָה מִבֵּין סוֹרְגֵי הַכְּלוּב בַּמִּרְפֶּסֶת

הֵם נִבְנִים כְּמוֹ בַּיִת עַל הַחוֹף

צִיּוּצִים צְרוּדִים מְגַלִּים אֶת הַפְּתָחִים

וְנוֹצוֹת מְרַפְרְפוֹת תְּנוּעָה בַּמִּסְדְּרוֹן

תּוּכִּיָה עִם מַקּוֹר שָׁבוּר אוֹמֶרֶת

שֶׁאַחֲרֵי הַכֹּל חַיָּבִים לְהַמְשִׁיךְ

כְּמוֹ גַּלִּים נֶאֱמָנִים לַשָּׂפָה

מִבְּלִי לַעֲצֹר

בֵּינְתַיִם

אַתְּ עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן חֹרִים בָּרֶשֶׁת

וְלִפְעָמִים כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן אַתְּ בִּמְיֻחָד

אוֹהֶבֶת

לְחַלֵּץ מִמֶּנָּה קוֹנְכִיּוֹת

בַּהַצְמָדָה הָעִקֶּשֶׁת שֶׁל הַצְּעָקָה שֶׁלָּהֶן אֶל תּוֹךְ הָאֹזֶן

אַתְּ מַצְלִיחָה לְהַאֲמִין שֶׁבְּתוֹכֵךְ הִיא

תִּקָּרֵשׁ לַגּוּף

כרטיס פופ אפ - הדרכה ליצירה עם הילדים

החופש הגדול כבר התחיל לרשוף ולנהום ועוד רגע נמצא את עצמינו בין מלתעותיו...
לאור המצב החלטתי לרתום את הבלוג ולהעביר אותו לנוהל חירום, מה שאומר שבמהלך החופש (אשתדל, בלי נדר, עד כמה שהזמן יאפשר וכו' וכו'...) אשתף כאן ביצירות קלות ונחמדות שאני מתכננת להכין עם הילדים. 

ראשונה אני שמחה להגיש בפניכן, הדרכה קלילה עם המון פוטנציאל למעוף, של הכנת כרטיס פופ-אפ. כרטיס שכשהוא מקופל הוא  נראה כמו כרטיס רגיל, אבל כאשר פותחים אותו, קופצת החוצה תמונה תלת-מימדית. בקיצור - מגניב.

שנתחיל?

מה צריך?
שמינית בריסטול לבן.
שמינית בריסטול צבעוני.
עיפרון
סרגל
מספריים
דבק
חומרים לקישוט (טושים, שאריות דפים צבעוניים, פאנצ'ים או מה שיש בבית)

1.      לוקחים בריסטול לבן ומקפלים לשניים (אם יש קארדסטוק עבה יותר – אפילו עדיף).

2.      מסמנים בעיפרון את קו האמצע (המקביל לקו הקיפול).

3.      מסמנים זוגות של קווים אנכיים באורכים משתנים מקו הקיפול ומקסימום עד קו האמצע. א. כל זוג קווים צריך להיות באורך שווה. ב. המרחק בין שני קווים צריך להיות בערך ברוחב אצבע של מבוגר או שתי אצבעות של ילד.
שימו לב: קווים קצרים יצרו בסיס לקישוטים שיעמדו קרוב לרקע וקווים ארוכים יצרו בסיס לקישוטים שיעמדו קרוב לחזית. גיוון באורך הקווים ייצור תוצאה סופית מעניינת יותר.

4.      גוזרים לפי הסימונים.

5.      כל זוג קווים יוצר רצועה אותה נקפל כמו בתמונה. 

(רואות שאחת הרצועות שקיפלתי מבצבצת החוצה? זה בגלל שלא הקפדתי על קו האמצע. מקרה כזה הוא פחות רצוי, כי בסוף רואים את המבצבץ המרדן כשהכרטיס סגור).

6.      פותחים את הבריסטול, ודוחפים את הרצועות לכיוון ההפוך על ידי לחיצה על כל קווי הקיפול (3 בכל רצועה – 2 בקו החיבור לבריסטול ו1 באמצע) לצידם השני. כך זה אמור להראות –

7.      מתחילים לקשט: (אני השתמשתי בפאנצ'ים ושאריות נייר, אבל אתן תשתמשו במה שיש לכן כבר בבית ויכול להתאים).

8.      את האלמטים הקופצים מדביקים על ידי מריחה של דבק על הרצועה והצמדה של האלמנט. כשאתם מדביקים - קפלו וסגרו מידי פעם את הכרטיס כדי לוודא שהאלמנטים לא מבצבצים החוצה.

9.      אפשר להדביק את האלמנטים גם כשהדף שוכב, אבל אז הקפידו מאוד למרוח דבק רק מתחת לקיפול של הרצועה, והיזהרו לא להדביק את האלמנט בטעות גם לרקע.

והנה החלק הפנימי מוכן!

10.  נדביק את החלק הפנימי על ברסטול צבעוני מקופל, בגודל זהה או גדול מעט יותר. ההדבקה תעשה על ידי מריחה של דבק על החלקים הלבנים (שהם הצד האחורי של החלק הפנימי).

11.  מקשטים מבחוץ – וגמרנו!

אשמח לשמוע האם ההדרכה הייתה ברורה לכן, האם היא הייתה שימושית?
אם יש לכן הערות לשיפור, בכלל זה נהדר.
ותמונות של תוצרים, הכי יתקבלו בברכה.

חופש נהדר!
(וביננו – מזל שמכריחים אותי לפעמים לבלות קצת יותר זמן עם הילדים... בסוף כולנו נהנים J )

אלבום קיץ משפחתי

לפני כמה חודשים השתתפתי בפרויקט עיצוב אלבום שהנחתה אולה חומנוק בקבוצת הפייסבוק שלה 'סקראפ ומיקס מדיה'. במשך חמישה שבועות עיצבנו חמש כפולות של אלבום, כפולה בכל שבוע, תוך קבלת הדרכה ומשוב אישי מאולה, שהיא מעצבת מוכשרת, בעלת שם בינלאומי בתחום הסקראפ והמיקס-מדיה.
את הכפולות של האלבום סיימתי כאמור לפני כמה חודשים, אבל רק לאחרונה אזרתי את האומץ לגשת לאתגר, שהיה נראה לי משום מה די מפחיד - יצירת הכריכה. את הכריכה יצרתי על פי סרטון ההדרכה שאולה פרסמה במסגרת האתגר.

האם הפחד היה מוצדק? האמת שלא כל כך. הכנת הכריכה עצמה היא מלאכה די פשוטה, וכבר יש לי בראש כמה שדרוגים שאנסה בכריכה הבאה שאצור.
החלק המורכב היה עיצוב הכריכה. שהיה לי באמת קשה, עד כדי כך שלאחר שסיימתי החלטתי שאני בכלל לא אוהבת את התוצאה, ופרקתי את העיצוב והכנתי חדש.  

אחת המטרות שהגדרתי לעצמי בעיצוב האלבום הייתה להצליח לעצב אלבום הרמוני ויפה תוך שימוש בתמונות משפחתיות 'רגילות'. לכן זה אולי נשמע מובן מאליו, כי הרי לכאורה זו מטרת האלבום – לכנס את התמונות שיש לנו במקום אחד נגיש ונוח. אבל בקרב מי שעוסקות בעיצוב אלבומים רווחת התפיסה שאי אפשר להכין אלבום מעוצב שיראה יפה, עם תמונות שהן לא תמונות סטודיו מקצועיות, ואם כבר מחליטים להשתמש בתמונות לא מקצועיות צריך להפוך אותן לשחור-לבן כי שלא ייווצר בלגן בעיניים מעומס הצבעוניות. אפשרות אחרת היא להשתמש בסטאק מונוכרומטי שלא יתחרה בצבעוניות המוגזמת של התמונות. 

למרות כל האמור, רציתי לעצב את האלבום עם התמונות המשפחתיות שיש לי, והיה חשוב לי להשאיר אותן צבעוניות ושגם הדפים והעיצובים יהיו צבעוניים.
כדי להצליח במשימה החלטתי קודם כל להגדיר תקופה קצרה יחסית של זמן שתיוצג באלבום (במקרה זה - החופש הגדול שעבר) כך יישמר הגיון ורצף רעיוני בן העמודים, כיוון שבכל התמונות הילדים נשארים בני אותו גיל, ונראים אותו הדבר. 

דבר נוסף שעשיתי הוא לבחור בצבעים כחול וירוק, לצבעים המובילים של האלבום. בגלל שהצבעים הללו מופיעים כמעט בכל התמונות, בשמיים ובצמחים. את נגיעות הצבע הוספתי בהתאמה לבגדים של הילדים בתמונות, או בצבעים של חפצים בולטים המופיעים בהן. השתדלתי להשתמש בדפים בגוונים טבעיים יחסית (לא בוהקים או זרחניים), שהשתלבו נהדר בצבעי התמונות.
במבחן התוצאה הסופית אני חושבת שלחלוטין עמדתי במשימה, והתוצאה הרמונית ונעימה.   

רוב התמונות באלבום מודבקות על פלאפים נפתחים המכילים בתוכם תמונות נוספות, הנה דוגמה:

בכל אחד מהעמודים השתדלתי להוסיף לעיצוב אלמנטים מעניינים שקשורים לתמונה, כדי ליצור אווירה מתאימה. אביא כאן מדגם מייצג:

בעמוד הראשון הוספתי כדורים פורחים וחיתוך של ענן, שמייצגים עבורי את חווית הילדות של הנדנוד הכי-גבוה-עד-השמיים... גזרתי את הכדורים מקארדסטוק מדוגם. כדי לתת להם צורה מעוגלת השתמשתי במבלט מתכת עם ראש עגול, והדבקתי בעזרת דבק דו צדדי לנפח.
אגב, חלק גדול מהפרחים באלבום הכנתי בעצמי בעזרת חיתוכים מהקריקט. וכמובן שגם את שאר החיתוכים (כמו העלים והענן בעמוד הזה) חתכתי בקריקט.

ארגז החול אצלנו בחצר הוא בעצם ברכה שבורה בצורת סירה. השילוב של החול והסירה ישר זרקו אותי לחוף הים... הוספתי צדפים וגזירות של אלמנטים הקשורים לים.
בנוסף, בין שכבות הנייר הוספתי שכבה של דף עליו הדבקתי חול (שלקחתי מהארגז המדובר...).

בכפולה המתעדת תהליך בניית בית מקרטון ענק, הוספתי קרטון גלי, גג שצבעתי בצבע גואש זהה לזה שמופיע בתמונות, וראש של מכחול טבול באותו הצבע.

בכפולה הזו אהבתי במיוחד את שרשרת הדגלונים שממשיכה גם לעמוד השני, השרשרת והפרפרים נותנים תחושה של חוץ עליז וחופשי.

על האבטיחים אין צורך להכביר במילים (נדמה לי שקניתי את הדף הזה במיוחד בשביל התמונות), ובעמוד השני שילבתי פיסות איצטרובל המתאימות לחורשת האורנים שבתמונות.

ולמרות שאני יכולה להמשיך לדבר על האלבום הזה עוד שבועיים, ולהראות לכן עוד עשרות תמונות, אעצור כאן, כי גם ככה לקח לי כבר נצח לכתוב את הפוסט הזה.
הכי טוב? בואו אלי לראות אותי בלייב, וסגרנו עניין...

תמונה לשבועות

לא יודעת מה היה דחוף לי לקפוץ לכאן עכשיו, בערב שבועות, כדי להעלות את הפוסט הזה, בעוד שהייתי אמורה בשעה זו ממש לעמול על עוגת גבינה לחג (מאלה שצריכות להתמצק במקרר 12 שעות לפני שהן מוכנות למאכל).
אז באשמת הפוסט הזה, עוגת הגבינה שלי לא תהיה מספיק יציבה, אבל בתמורה אוכל להגג לי קצת על החג המשונה הזה.
למה משונה? קודם כל כי זה הרגל היחיד שבמקום להימשך שבוע שלם, הוא מסתכם ביום אחד (או כמו שהילדים שלי אמרו: "שלושה ימים של חופש בשביל יום אחד של חג?! מצחיק ממש...").
ולא רק זה – לא בטוחה שיש עוד חג שניסו לדחוס לתוכו כל כך הרבה נושאים לא קשורים ביחד.
גדלתי בבית בו שבועות הוא חג מתן תורה חלבי, שמתרחש בימי הקציר.
מוכר לכן? אז זהו, שרק כשהגעתי לתיכון גילתי שיש כאלה שבשבילם שבועות הוא בכלל חג של מלחמת מים ענקית. ובשנים האחרונות, בזכות קבוצות היצירה הרבות שאני מבקרת בהן, גיליתי פתאום שיש כאלה ששבועות בלי זר וטנא לא נכנס אצלן בדלת.
וגולת הכותר של כל המוזרויות מבחינתי הוא העובדה המשונה שמסתבר שאחד מסמלי החג המודרניים הוא פרה. פרה?!
וכל השיגעון הזה נדחס ליום אחד! (כבר אמרתי?).  

בכל מקרה, אני שמחה לשתף אתכן בתמונה הזו שהכנתי כהשראה לאתגר בקבוצה של MINNS, שהנושא שלו לקראת החג היה שיבולים. אותי הנושא הזה לגמרי הכניס לאווירה נוסטלגית, עם הצבעים הטבעיים והרכים האלה, יאמ... מוזמנות גם להציץ בלוח ההשראה שהכנתי לצורך העניין.
התמונה נבנתה עם המון המון שכבות, כיוון שהיא השתתפה באתגר 'שכבות' שיזמה שרון בורלא זיו בקבוצה 'יוצרות מעזות'.

פירוט השכבות מלמטה למעלה למי שמתעניינת (בקצרה, כי בכל זאת ערב חג):
- לוח עץ בגודל 8*6 אינץ'.
-דף מדוגם משוייף ומדוסטרס בקצוות.
-רצועות בד יוטה.
-סטנסיל (שבלונה) עם משחת עיצוב.
-(גסו' שקוף), צבעים: מסיטים וג'לטוס.
-אלמנטים ברקע - דויילי, פקעות מחוט תפירה לבן, חיתוך צ'יפבורד. 
 -שכבות של דפים - דף מדוגם, ושארית מהדף ממנו חתכתי את התמונה המרכזית, עם שיוף ודיסטרוס.
-תמונה של שדה מספר אומנות ישן בשחור לבן, ודיסטרס חום מעל.
-אפליקצית תחרה.
-החישוק הוא שארית משוליים של קופסת שימורים עליהם ליפפתי חוט פשתן.
 -אלמנטים- פרחים שהכנתי מפאנצ' פרח, שיבולת, גרגירים של פלפל אנגלי, סלסולים של חוט שמנת.
 -כיתוב - מתוך השיר אסיף - "ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו... רק הבטחת הרוח כי הגשם בעתו עוד יחונן את עפרה..."
 - מעט היי-לייט עם ג'סו לבן, והשפרצות של ג'סו מדולל במים.

אם יש שאלות על הפרטים אשמח לענות, עד אז – חוזרת לענייני...

חג שבועותמתןתורהביכוריםקצירמיםפרותזריםוטנא שמח לכולן!

שרה.