תמונה לשבועות

לא יודעת מה היה דחוף לי לקפוץ לכאן עכשיו, בערב שבועות, כדי להעלות את הפוסט הזה, בעוד שהייתי אמורה בשעה זו ממש לעמול על עוגת גבינה לחג (מאלה שצריכות להתמצק במקרר 12 שעות לפני שהן מוכנות למאכל).
אז באשמת הפוסט הזה, עוגת הגבינה שלי לא תהיה מספיק יציבה, אבל בתמורה אוכל להגג לי קצת על החג המשונה הזה.
למה משונה? קודם כל כי זה הרגל היחיד שבמקום להימשך שבוע שלם, הוא מסתכם ביום אחד (או כמו שהילדים שלי אמרו: "שלושה ימים של חופש בשביל יום אחד של חג?! מצחיק ממש...").
ולא רק זה – לא בטוחה שיש עוד חג שניסו לדחוס לתוכו כל כך הרבה נושאים לא קשורים ביחד.
גדלתי בבית בו שבועות הוא חג מתן תורה חלבי, שמתרחש בימי הקציר.
מוכר לכן? אז זהו, שרק כשהגעתי לתיכון גילתי שיש כאלה שבשבילם שבועות הוא בכלל חג של מלחמת מים ענקית. ובשנים האחרונות, בזכות קבוצות היצירה הרבות שאני מבקרת בהן, גיליתי פתאום שיש כאלה ששבועות בלי זר וטנא לא נכנס אצלן בדלת.
וגולת הכותר של כל המוזרויות מבחינתי הוא העובדה המשונה שמסתבר שאחד מסמלי החג המודרניים הוא פרה. פרה?!
וכל השיגעון הזה נדחס ליום אחד! (כבר אמרתי?).  

בכל מקרה, אני שמחה לשתף אתכן בתמונה הזו שהכנתי כהשראה לאתגר בקבוצה של MINNS, שהנושא שלו לקראת החג היה שיבולים. אותי הנושא הזה לגמרי הכניס לאווירה נוסטלגית, עם הצבעים הטבעיים והרכים האלה, יאמ... מוזמנות גם להציץ בלוח ההשראה שהכנתי לצורך העניין.
התמונה נבנתה עם המון המון שכבות, כיוון שהיא השתתפה באתגר 'שכבות' שיזמה שרון בורלא זיו בקבוצה 'יוצרות מעזות'.

פירוט השכבות מלמטה למעלה למי שמתעניינת (בקצרה, כי בכל זאת ערב חג):
- לוח עץ בגודל 8*6 אינץ'.
-דף מדוגם משוייף ומדוסטרס בקצוות.
-רצועות בד יוטה.
-סטנסיל (שבלונה) עם משחת עיצוב.
-(גסו' שקוף), צבעים: מסיטים וג'לטוס.
-אלמנטים ברקע - דויילי, פקעות מחוט תפירה לבן, חיתוך צ'יפבורד. 
 -שכבות של דפים - דף מדוגם, ושארית מהדף ממנו חתכתי את התמונה המרכזית, עם שיוף ודיסטרוס.
-תמונה של שדה מספר אומנות ישן בשחור לבן, ודיסטרס חום מעל.
-אפליקצית תחרה.
-החישוק הוא שארית משוליים של קופסת שימורים עליהם ליפפתי חוט פשתן.
 -אלמנטים- פרחים שהכנתי מפאנצ' פרח, שיבולת, גרגירים של פלפל אנגלי, סלסולים של חוט שמנת.
 -כיתוב - מתוך השיר אסיף - "ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו... רק הבטחת הרוח כי הגשם בעתו עוד יחונן את עפרה..."
 - מעט היי-לייט עם ג'סו לבן, והשפרצות של ג'סו מדולל במים.

אם יש שאלות על הפרטים אשמח לענות, עד אז – חוזרת לענייני...

חג שבועותמתןתורהביכוריםקצירמיםפרותזריםוטנא שמח לכולן!

שרה.
 

על בנות, תאומים ומטריושקות

תגידו, גם מסביבכן בתקופה האחרונה נולדות כל הזמן רק בנות?
אצלי זה פשוט מגיפה. לאחרונה, מתוך חמש לידות בסביבה הקרובה שלי נולדו חמש בנות, ורק בן אחד.
...חדות העין שביניכן בטח שמו לב לנתון המחשיד, והגיעו בעצמן למסקנה המתבקשת -
אחת מהלידות היא של תאומים!

אז אכן, לפני כשבועיים, נולדו לי, בהפתעה גמורה, אחיינים תאומים. בן ובת.
כמצופה מזוג תאומים ראשון במשפחה המצומצמת שלנו, הם הכניסו אותי לתדהמה גמורה. עד לאותו רגע לא שיערתי בקרבי שתאומים זה משהו שיכול לקרות גם אצלנו, והנה במחי לידה, הפכתי לדודה של תאומים. הפלא ופלא!

את כל המופתעות שהייתה אצלי, תיעלתי להכנת כרטיס מטריושקה לברית, שיש בו אלמנט של הפתעה - עוד שתי מטריושקות מסתתרות מקופלות אחת מאחורי השנייה...
כשמתבקש, השתמשתי בשילוב של גווני וורוד-סגול מצד אחד, ותכלת-ירוק מהצד השני, כדי שאף מגדר לא ייעלב.

העיצוב הפעם לגמרי לגמרי שלי: השתמשתי בקבצי חיתוך חינמיים של מטריושקות, וארגנתי אותם בתוכנה של הקריקט לצורת הכרטיס המבוקש. ואז – בחירת דפים, חיתוך והדבקה, והכרטיס מוכן.

אל הכרטיס צרפתי מטריושקה קטנה מחוברת למחזיק מפתחות, שתפרתי. לתוך המילוי הפנימי הוספתי שקיק של קטניות שיהיה כיף למשש, ופעמון קטן כגירוי צלילי.
את המטריושקה הזו לא צילמתי, אבל הנה תמונה של בת הדודה שלה, שהכנתי לחברה שילדה (בת. ברור שבת).

והנה הכרטיס שהכנתי לחברה המדוברת. כל הדפים והגזירים מהסטאק הנהדר של - scrapberry's

Summer Joy.

מה יש כאן?
קולאז' מקרעי דפים. בחיבורים בין הדפים סרט תחרה וגם פנצ'וצי תחרה.
החתמות של פרחים עם אמבוסינג לבן (אבקת הבלטה).
הוספת תיפורים של קווי המתאר במכונת תפירה.
בד גזה.
רצועה של מגבון צבוע בוורוד (ברגליים של הדמות).
את הדמות הדבקתי על חתיכת קרטון ליצירת נפח.
 אלמנטים נוספים: חיתוך דויילי, פרחים (אחד בעבודת יד), אבקנים, וכיתוב.

אויש, כרטיסים ללידות זה כזה דבר מתוק!
לא ככה?!

קערת ליל סדר מקופסאות טונה

נכון, כבר אי אפשר להכחיש שנדבקתי חזק בקדחת-קופסאות-השימורים. אני משוכנעת שהיא תעבור לי בסוף, אבל עד אז לא נותר לי אלא ליהנות מהעניין, ולמצות את הרעיונות עד תום.

את קערת ליל הסדר הזאת עיצבתי לבלוג של שילת, מהחנות minns. וגם כתבתי תיאור בתמונות המפרט את כל תהליך ההכנה. מוזמנות לבקר  - http://sminns.com/Article1.asp?ArticleRowID=6609

זוכרות את המארחת שלי בליל הסדר J הפעם אני בטוחה שהיא ממש הולכת לצאת מגדרה... 

תחפושת מלכת הממתקים - תוצרת בית.

שבת אחת, ילדה אחת אמרה לאמא שלה (זה היה שבועיים לפני פורים): "אמא, החלטתי למה אני רוצה להתחפש!"
-"למה?", שאלה אמא.
-"למלכת הלילה" הכריזה הילדה.
במוצאי השבת, מיד אחרי שכל הילדים נרדמו, מיהרה אמא אל ארגז הבדים שבארון, כדי למצוא בדים שאפשר להכין מהם תחפושת של מלכת הלילה. היא מצאה בן הבדים חצאית סאטן לא גמורה בצבע כחול כהה, שאפשר להפוך אותה לחלק התחתון של שמלת המלכה, בד מוזהב מנצנץ ונהדר ועוד כל מיני בדים שחורים מבריקים. אמא קיפלה את כל הבדים שמצאה, והניחה אותם בחדר היצירה, תוך שהיא מפליגה בתכנונים ומחשבות על תחפושת מלכת הלילה שהיא תתחיל לתפור מחר לילדתה. 

ביום המחרת (שהיה כצפוי יום ראשון), כאשר שבה הילדה מבית הספר, היא נגשה אל אמא שלה שעדיין עבדה במחשב, ואמרה לה: " אמא, החלטתי למה אני רוצה להתחפש!"
-"למה?", שאלה אמא, והרימה גבה חוששת מאוד.
-"למלכת הממתקים" הכריזה הילדה.
לבה של אמא צנח למטה, לאן שלבבות מבוהלים צונחים. אך לאחר רגע או שניים התעשתה האם, אספה בזריזות את כל התכנונים והמחשבות על תחפושת מלכת הלילה ודחפה אותם בנחישות לארגז מחשבות עליו כתוב – 'מחשבות על פרויקטים לא אקטואליים'. לאחר מכן היא נגשה אל ידידה הגדול פינטרסט כדי למצוא השראה לתחפושת מלכת הממתקים. 

ילדה אחת ואמא שלה הסתכלו על תמונות והתחילו לברר איך בעצם נראית מלכת הממתקים. הילדה הלכה אל החדר וחזרה משם עם שמלה לבנה שהיא אף פעם לא לובשת, שאפשר להשתמש בה לתחפושת. הילדה הביטה בתמונות והסבירה לאמא שלה איך צריך להראות הכתר. וכשהלכה אמא להביא את הקטנים מהגן, הילדה ליפפה וגלגלה מנקי מקטרות לצורת סוכריות שיודבקו על הכתר והשמלה.  

מאז ערב ערב, אחרי שהילדים נרדמו, הכינה אמא עוד משהו קטן לתחפושת, ובבוקר הילדה בדקה מה התחדש ומה כבר מוכן, ובקשה מאמא שלה שתכין קודם את הכתר ורק אחר כך את השרביט, כי בלי שום ספק, הכתר חשוב יותר. 

באחד הימים, כאשר חזרה הילדה מבית הספר, היא הסבירה לאמא שלה, שהתחפושת שלה תהייה הכי מיוחדת, כי לכולם תהיה תחפושת קנויה, ורק לה תהיה תחפושת שאמא מכינה. אמא שלה שעד אותו רגע מאוד חששה, שהילדה תקנא בכל התחפושות הקנויות והמפוארות מאוד של הילדות האחרות, שמחה וחשבה: "כנראה משהו מסדרי העדיפויות שלי בכל זאת עובר, כנראה שבסופו של דבר, זה עובד לא רע".

עם הילד, שהיה האח של הילדה, העניינים היו פשוטים יותר , כיוון שדי מוקדם הוא כבר החליט להתחפש לחייל. מדים וכומתה מתאימים נמצאו אצל הדודים. הדברים בכל זאת התחילו קצת להסתבך, כשהחייל המיועד החליט שהוא חייב רובה. האמא של הילד, לא אהבה רובים, ובטח לא אהבה רובים אצל ילדים, אפילו שהם מפלסטיק אבל נראים כמו אמתיים. 

אז אמא אמרה לילד שלה – "אולי נכין רובה בעצמנו? נמצא כמה חתיכות של קרשים, ונכין רובה (שנראה כמו רובה עץ צעצוע שילד הכין, ולא כמו רובה פלסטיק שאבא קנה אבל נראה כמו אמיתי).
הילד הסכים, ואחר צהריים אחד יצאו אמא אחת, וילד אחד ועוד שני קטנים לחפש חתיכות של קרשים. כשחזרו הילד שייף, וצבע בשחור, והסביר לאמא איך להדביק (חייבים שיהיו לרובה שתי ידיות, חייבים!).
בלילה, אחרי שהילדים נרדמו, אמא תפרה רצועה לרובה וחיברה באקדח סיכות, ובבוקר כשהילד קם הוא שמח ונצצו לו שתי העיניים. 

הילד אהב את התפושת שלו, ואהב מאוד את הרובה (אפילו שלילדים אחרים היו קפצונים, והוא קצת קינא...).
ואמא שמחה וחשבה: "מסתבר שמשהו בסדרי העדיפויות שלי עובר, כנראה, שלעת עתה, זה בהחלט עובד".

תמונה על לוח עץ

הכנתי את התמונה הזו לאתגר החודש של Mixed Media Place: March challenge.

זו תחושה נורא נחמדה להשתתף באתגר מחו"ל. כל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן וכאן...  
מכל מקום, כשהסתכלתי על לוח ההשראה לאתגר, מעבר לפלטת הצבעים המקסימה, ראיתי את הנערה הקשוחה הזו, את ההרים ואת הכפור. 

כל אלה העלו בי הרהורים על אומץ ועל חוסן נפשי. לבסוף נזכרתי במילים, שהן חלק משיר שכתבתי מזמן לחברה שחוותה אובדן, ומן הסתם שמעה לא מעט מלמולי "תהיי חזקה" רחומים. 

בסיס התמונה הוא לוח עץ דק, בגודל "7*"7 (אינץ'), שאספתי אי-אז לאוסף הגרוטאות שלי.
דבר ראשון מרחתי ג'סו לבן על הלוח, באופן 'מרושל', כדי להשאיר שולי עץ מבצבצים.  לאחר מכן הדבקתי סרטי יוטה ותחרה, וחוטי פשתן מגולגלים. באקט נדיר, אפילו צילמתי את העבודה בשלב הזה.
אני חושבת שבחרתי להדביק דווקא בדים, כדי ליצור תחושה עוטפת ומחממת, המתאימה לאקלים החורפי הנושב מלוח ההשראה.

על השכבה הזו סידרתי והדבקתי את האלמנטים.
על הכל מרחתי בעדינות עוד שכבה של ג'סו, וצבעתי בעזרת מיסטים. המסטים הם שפריצרים של צבע, שהגיעו אלי לפני שבוע, וזו ההתנסות הראשונה שלי בהם.

אחרי כל זה הדבקתי את המילים, הוספתי חוטי פשתן לא צבועים, ואת הנוצות. לדעתי הוספה של מעט אלמנטים שלא נצבעו במיסטים, ממש מחייה את התמונה. בלעדיהם היא הייתה נראית כמו פנים של בחורה שמרחה על הפרצוף שלה טונות של מייק-אפ, וכבר לא רואים לה תווי פנים, אלא רק מין מסכה...

 

משלוח מנות מקופסאות טונה

כל שנה מחדש אני שוברת את הראש בשאלה השולית הבאה: 
 איך אני מכינה משלוח מנות שהוא גם טעים, גם אסתטי, גם זול וגם קל להכנה (רצוי מאוד שהוא יהיה גם ממוחזר).
משום מה אני לא מוותרת על אף אחד מהפרמטרים, והתוצאה - שבועיים של כאב ראש חריף ועצבנות במינון גבוה... 
 המזל הוא שלמטרד הזה יש דד-ליין מאוד ברור, וברגע שמשלוח המנות האחרון נמסר, רוחי הטובה שבה אלי...

אחרי שבשנה שעברה הכנתי משלוח מנות מושקע בהגזמה (היה כיף, אני לא מתלוננת), השנה הצלחתי ליצור משלוח מנות שדי התקרב לרף השאיפות הבלתי אפשרי שפרטתי קודם -
העלויות סבירות לגמרי. עלויות החומרים לא עולות על 5 ₪ למשלוח, אבל אפשר גם בהרבה פחות (תלוי כמה יקר סטאק הקארדסטוקים שתבחרו לעבוד איתו). ועליות המצרכים מגיעות לסדר גודל של כ-10 ₪ למשלוח.
תהליך ההכנה, גם הוא לא מסובך במיוחד. כמה מגשי נייר פשוטים, קופסאות מצופות ברצועות נייר, ולחמניות תוצרת בית. באמת לא סיפור גדול.
לגבי הטעם – אין הנחתום וכו'... אבל אני ממש אוהבת לקבל ארוחת בוקר מוכנה, בתוך כל הבלגן הזה של 'בוקר פורים'.
והאסתטיקה – הרי היא לפנייך, מוזמנת לשפוט בעצמך!

למקרה שאהבת את הרעיון, קצת יותר פרטים כדי שתוכלי לאמץ:

לפני הכל התחילי לאסוף קופסאות טונה ריקות, בהקדם האפשרי, כי מן הסתם תזדקקי להרבה.

ולהכנה:
א. מכינים מגשי נייר בגודל "7*"7 (אינץ'), ובגובה "1.5. (אפשר להכין מראש)
חתכי קארדסטוק מדוגם בגודל "10*"10.
סמני קו קיפול בכל ארבע הפינות במרחק "1.5 מהקצה.
גזרי בשתי פאות נגדיות את סימני הקיפול עד המפגש עם קוי הקיפול האנכי להם.
קפלי לפי הקווים, והדביקי את הלשוניות שנוצרו ליצירת המגש.
(תעשי טובה לעצמך, ובמקום להתייאש מההסבר המילולי, תציצי באיור הזה, ותביני הכל...
המקור מכאן )

ב. מכינים את קופסאות הטונה. (אפשר להכין מראש)
הורידי את הקצוות החדים מהקופסאות, אם יש לך פותחן מתאים (אם לא – זהירות רבה כדי לא להיחתך!).
שטפי את הקופסאות היטב (4 קופסאות לכל משלוח).
חתכי רצועות קארדסטוק (משאריות הנייר ששימשו להכנת המגשים), ברוחב "1.25 ובאורך "10, כמספר הקופסאות.
הדביקי לאורך הצד האחורי של רצועות הנייר דבק דו-צדדי (אם אין לך - המתיני עם ההדבקה לשלב מאוחר יותר, והדביקי ישירות לקופסה עם דבק נוזלי).
 את הדבקת הרצועות לקופסאות עצמן, נעשה רק בהמשך, כיוון שאנחנו נשתמש בקופסאות כתבניות לאפיית הלחמניות.

ג. אופים לחמניות. (בליל פורים, או מראש ולשמור בהקפאה)
הכיני את הבצק המועדף עלייך.
חתכי נייר אפייה לרבעים, ורפדי את קופסאות הטונה בנייר כדי שלא יידבקו.
לאחר התפיחה, כדרי את הבצק לעיגולים והניחי בקופסאות. (במקור תכננתי שהלחמניות יתפחו באפייה, ויקבלו צורה ברורה של הקופסה עם בליטה חמודה החוצה כמו בקאפקייקס, אבל הכנסתי כדורי בצק קטנים מידי, ופספסתי את האפקט L ).
אפי את הלחמניות בתוך קופסאות הטונה על פי הוראות האפייה במתכון בו בחרת.
לאחר האפייה הוציאי את הלחמניות מהקופסאות וצנני על רשת.

ד. עיטוף הקופסאות ברצועות נייר. (אפשר מראש)
לאחר שהקופסאות התקררו מהאפייה, קחי את כל הקופסאות והדביקי עליהן את רצועות הנייר שחתכת מראש.

ה. סידור ואריזת המשלוחים. (בבוקר פורים)
בכל מגש נייר, הניחי שתי קופסאות ובתוכן לחמניות.
בקופסה נוספת שימי בזהירות גבינת שמנת, מבלי ללכלך את הנייר שעוטף את הקופסה.
בקופסה הרביעית סדרי כמה ירקות קטנים, רעננים ויפים (פלפלונים קטנים, צנוניות, פטריות, עגבניות שרי, בצלצולים ועוד כיד הדמיון הטובה עליך).
עטפי את המגש בצלופן, והוסיפי תגית קטנה עם ברכת "פורים שמח".

זה הכל, ואל תשכחי לצלם!
(אשמח מאוד לראות תמונה).

מקווה שהועלתי.
שרה.
  

סדרת תמונות לחדר תינוק

הינשוף הזה הוא אחד מהחיתוכים הראשונים שחתכתי בקריקט שלי. כשסיימתי לחתוך ולהרכיב אותו, החלטתי שהוא יהיה נהדר כחלק מסדרת תמונות שאכין כמתנה לנטע, אחיין שלי שזה אך נולד. אז חתכתי עוד כמה אלמנטים, חתכתי ניירות, הרכבתי, הצבתי, סובבתי, הוספתי תחרות, הדבקתי... ואז הגיע החלק הקשה ביותר – מסגרות!

בתור אחת שעובדת מהבית, אני כמעט ולא זזה לשום מקום. מאיפה ואיך אני אקנה מסגרות מתאימות?! אתגר אמתי.
ניסיתי לשלוח את בעלי לחפש, אך הוא כשל במשימה.
אז מה עושים?! לא עושים.
וכך שכבו להן התמונות במגירה. חיכו וחיכו וחיכו, עד שגיסתי היקרה הבינה שאם היא רוצה לראות את התמונות האלה אצלה, לפני שנטע יהיה בן חמש, היא חייבת לקחת את העניינים לידיים. וכך הלכה לה הבחורה, קנתה מסגרות (10 ₪ במקסטוק), צבעה בשחור והביאה אותן אלי לסיום המלאכה. 

מכאן ואילך הדרך לסיום הפרויקט הייתה קצרה.
וכך בגיל חמישה חודשים זכה נטע לקבל בטקס חגיגי את מתנת הלידה שלו.  

אם גם לך מתחשק להכין סדרת תמונות שכאלה, אבל את נטולת מכשיר חיתוך, אל תוותרי. את יכולה בקלות רבה למצוא גזרות מתאימות להדפסה באינטרנט, להדפיס אותן על דפים צבעוניים (או על דף לבן ולהשתמש בו כשבלונה), לגזור ולהדביק, ולהרכיב גם לך תמונות לתפארת.

עכשיו הגיע הזמן שאטפל גם בקירות חדר הילדים שלי.
קדימה לעבודה!