יום רביעי, 2 במרץ 2016

מיני אלבום ליום-הולדת 70

אתן לא רוצות לדעת כמה זמן לקח לי להכין את האלבום הזה... אתן בטח לא רוצות לדעת כמה פשלות עשיתי תוך כדי... אבל הנה הוא כאן - חגיגי וגאה - מיני האלבום הראשון שלי! ואני לידו נפוחת חזה ומרוצה מעצמי עד הגג!


את הכריכה הכנתי על בסיס קלסר ישן, שפירקתי לו את הצורה, וחתכתי לגודל הרצוי. אחרי כל זה הוא התנהג ממש כמו צ'יפבורד למופת. למעלה מבצבצת התחרה, שמכסה על השדרה. בהתחלה ניסיתי להשתמש בנייר לצורך הזה, אבל הוא לא הפגין את הגמישות הראויה. הנייר העליון הוא קראפט שצבעתי בצבע אקרילי, עם בד תחרה בתור סטנסיל. לא האפקט שתכננתי, אבל בכל זאת די מגניב... שאר הניירות והאלמנטים הגזורים הם מהסטאק, ששימש אותי לכל האלבום (ומוצה עד תום) - LEGACY, של Simple stories. והתגית הקטנה היא אלתור ממש חביב: השתמשתי בחלק העליון של פאנצ' תגית גדול, ואת המאטינג פשוט גזרתי, אחרי שהדבקתי את התגית לנייר.  
מלמטה מבצבץ הסרט  שסוגר את האלבום.

ומאחור -

שנכנס פנימה? -
האלבום הוא אלבום מעטפות. במקרה הזה, מעטפות שנשארו אצלנו מאז החתונה (שלפי הילדה המחייכת כאן למעלה, אתן יכולות לנחש, שהם המתינו בסבלנות לתורן לא מעט שנים...).
הסבר קצר למי שלא מכירה את הטריק:

לוקחים את המעטפות (למהדרות: מעטפות מיוחדות ללא חומציות כדי שהתמונות לא יצהיבו, לאלה שלא: סתם מעטפות פשוטות), מדביקים וסוגרים את הפתח של המעטפה. חותכים פתח מצד אחד או משני הקצוות של המעטפה, ומדביקים ניירות מדוגמים משני הצדדים. הפתח שחותכים במעטפה משמש בסופו של דבר לחיבור הדף לשדרה. הפתח השני (אם חותכים משני הצדדים), משמש ככיס לתגיות.
טוב, זה לא הסבר ממש מובן, אבל יש כמה הדרכות ברשת לעניין הזה... חפשו מיני-אלבום מעטפות, אני מאמינה שתמצאו משהו.
עם השדרה הסתבכתי כהוגן, והכנתי כמה וריאציות שהתעקשו להתפרק בכל פעם שניסיתי לפתוח את האלבום. העיקרון של כולן זהה ומבוסס על קיפול דף לאקורדיון (כמו המניפות שהיינו מכינות בילדותינו).


בטח כבר הבנתן לבד מהתמונות, האלבום יועד לסבתא ברוריה שחגגה יום-הולדת 70. את הכיסים שנוצרו במעטפות, ניצלתי כדי להשחיל ברכות שהילדים הכינו לסבתא. ככה זה נראה כשמושכים את הברכה החוצה - 

ולפני שאראה את שאר הכפולות באלבום אני רוצה לומר מילה טובה על הצילומים הנהדרים שצילמה רבקה נרקיס-אריאל, שהפיקה תמונות מדהימות מהמשפחה הלא-פוטוגנית בעליל שלנו... (אולי לא הוגן להאשים את כל המשפחה, בתכונה שרק ההורים לוקים בה?). בכל אופן היא עשתה עבודה נהדרת, והיא מומלצת בחום! בסופו של דבר, יש להודות, שהתמונות האלה הן אלה, שעושות את האלבום. (כן, ככה זה בחיים, לא משנה כמה תשקיעי, בסוף הילדים תמיד יגנבו את ההצגה). 

אז הנה שאר הכפולות:


כאן תמונות שאני צילמתי - 


עד כאן. היה כיף, מאתגר, למדתי המון... אני בטוחה שזה פרויקט שעוד אחזור עליו בצורה זו או אחרת...

תודה שהייתן איתי.
שרה.


בעצם, עוד גילוי נאות אחד בטרם נפרד -
הכריכה של האלבום השתתפה באתגר בקבוצה "השראה למתקדמות. קבוצת סקראפ". שם היא עלתה על שולחן המנתחים, וכל בנות הקבוצה הוזמנו לתת ביקורת על העבודה. מיותר לציין שהיא יצאה משם בשן ועין... מזל שהצלחתי להבין את הביקורות, ונראה לי שאני יכולה להפנים מהן כמה דברים להלאה.

נראה אם תצליחו לנחש מה העירו לי בביקורות - 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה